'ברכת כהנים', הנזכרת באמצע פרשת 'נשא', מורכבת משלוש ברכות, והשלישית היא: "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (ו, כו).  בפרשת 'עקב' נאמר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י, יז), ואם כן מתעוררת השאלה - היאך נאמר בברכת כהנים  שד' ישא פנים לישראל?

  שאלה זו נשאלת במקורות רבים בדברי חז"ל, והשיבו עליה כמה תשובות. (עי' ר"ה יז ע"ב, ברכות כ ע"ב, ובמדרשים ובפירושים על הפסוק.) אנו נתבונן ביסוד השאלה: מה משמעות הביטוי 'נשיאת פנים'?

  כאשר מתבוננים בביטוי זה, צריך לשאול שאלה מקדימה: באילו 'פנים' מדובר? כאשר אומרים שראובן נושא פנים לשמעון, האם מתכוונים לפניו של ראובן או לפניו של שמעון?

  בפסוקים אנו מוצאים נשיאת פנים משני הסוגים:

בדרך כלל מדובר בנשיאת פניו של שמעון, כמו בפסוקים אלה: "הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ" (בראשית יט, כא); "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל" (ויקרא יט, טו); "לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא" (מ"ב ג, יד); "אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים" (איוב לד, יט); "וַיִּשָּׂא ה' אֶת פְּנֵי אִיּוֹב" (איוב מב, ט). נראה אפוא, שהמשמעות הפשוטה של נשיאת פנים בדין, היא העדפת פני אחד על זולתו, להטות את הדין לזכותו או להעדיפו במובן אחר כלשהו, ובכך לשאת אותו - דהיינו להעלותו, להרימו, לרוממו – ביחס לחברו. אפשר להבין שכל הקלה מן העונש הראוי לפי הדין – גם כאשר אין מדובר במקרה שיש שני בעלי דין - נקראת בגלל זה 'נשיאת פנים', או 'משוא פנים'.

  לעומת זאת, בפסוק מברכת כהנים שבפרשתנו, ברור שמדובר בנשיאת פני ד': "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ". בגלל זה אומר תוס' (ר"ה יז ע"ב, נדה ע ע"ב) שבדרך הפשט אין כלל סתירה בין פסוק זה לבין הפסוק בפרשת עקב, שכן הברכה בפרשתנו היא שד' ישא את פניו, שלו, ובפרשת עקב, שעוסקת בתיאור יושר המשפט האלוקי, הכוונה שד' אינו נושא פני איש – נידון – במשפט. ויש בתוס' (נדה ע ע"ב) שני פירושים, מהי הברכה בכך שד' ישא פניו לישראל:

• נשיאת פני ד' משמעותה פנייה של ד' אלינו להשלים לנו שלום. נראה שלפי דרך זו פני ד' מבטאות פנייה והתעסקות בדבר מסוים. כעין זה פירש רש"י את המילים "וְנָתַתִּי פָנַי" (ויקרא יז, י) – "פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי ועוסק בו". גם רשב"ם מבאר את הברכה באופן זה, על פי האמור בפרשת 'בחקתי': "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (ויקרא כו, ט).
• ע"פ הספרי מבאר תוס' שנשיאת פני ד' היא 'שיסיר הקדוש ברוך הוא פנים של זעם'. כעין זה מפרש רש"י בפרשתנו, שהכוונה ש'יכבוש כעסו'. ובתוס' בר"ה (יז ע"ב) מפרט יותר: 'שיראה לך פנים שוחקות ולא פנים של כעס'. בפירוש ר' חיים פלטיאל על התורה, הוא מסביר מדוע כיבוש כעס נקרא נשיאת פנים, שכן אדם הנותן דבר מה מתוך כעס ובעין רעה, כובש פניו בקרקע, אך מי ששמח לתת, מרים פניו ונותן בסבר פנים יפות.

כאמור, בניגוד לתירוץ זה שמבואר בתוס' ובכמה מפרשים, ולפיו אין כלל סתירה בין הפסוקים – חז"ל ראו  סתירה בין האמור בשני הפסוקים הנ"ל ויישבו אותה באופנים שונים. מן הראוי לציין בהקשר זה, שבפסוק בפרשת 'עקב', לא מפורש באילו פנים מדובר, שכן נאמר שם בלשון סתמית, "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים", ויש מקום להבין שד' אינו נושא את פניו כלל, וממילא כן מתעוררת סתירה לפי הבנה זו בין ברכת כהנים לפסוק בפרשת עקב. כמו כן, ישנם פסוקים אחרים, שבהם מפורש שד' גם נשא פניו של מישהו מסוים (כגון פני לוט ופני איוב בפסוקים שהבאנו לעיל), ואולי לכן נזקקו לתרץ תירוצים שונים ליישב את הסתירה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.