מיד לאחר חטא המרגלים, אומר ד' למשה: "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ" (יד, יא). לאחר שמשה מתפלל לד' שיסלח לישראל, וד' נענה ואמר לו "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (יד, כ), אומר ד' למשה: "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי" (יד, כז).
אונקלוס מתרגם את המילים "אנה" ו"מתי" שבפסוקים אלו באותה מילה: 'אמתי' (ובכתיב בלתי מנוקד 'אימתי'). כך מתרגם אונקלוס את המילים האלו גם בשלושת המקומות הנוספים שבהם הן נזכרות בתורה כאשר המילה 'עד' לפניהן (שמות י, ג; שם שם, ז; שם טז, כח).
המילה 'מתי' היא מילת שאלה המתייחסת לזמן, כמו שמצוי לרוב בתנ"ך ושגור אף בלשוננו.
אך מה משמעות המילה 'אנה', האם גם היא מורה על זמן?
מן הפסוקים "אָנָה תֵלֵכִי" (בראשית טז, ח), "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח" (תהילים קלט, ז), וממקומות רבים נוספים, משתמע בפשטות ש'אנה' היא מילת שאלה המתייחסת למקום יעד. המילה 'אנה' היא כמו המילה 'לאן' בלשוננו, עפ"י הכלל המפורסם ש'כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה - הטיל לה הכתוב ה"א בסופה' (יבמות יג ע"ב. מובא במקומות רבים ברש"י על התורה). ואכן, כאשר המילה 'אנה' נזכרת לבד, ללא המילה 'עד', אונקלוס מתרגם אותה ל'לאן'. אם כן, משמעות הצירוף 'עד אנה' צריכה להיות לכאורה 'עד לאן', אך בכל שלוש עשרה הפעמים שנזכר צמד זה בתנ"ך, לא מדובר בשאלה ביחס למקום, ולכן כנראה מתרגם אותו אונקלוס כמו 'עד מתי'. אלא שיש בוודאי איזושהי משמעות מיוחדת לביטוי 'עד אנה' בלשון הקדש, שאינה קיימת בביטוי 'עד מתי'.
הנצי"ב ב'העמק דבר' בפרשתנו (יד, יא) מגדיר את ההבדל בין הביטויים כך: ''עד מתי - משמעו בכמות הזמן, ועד אנה - משמעו באיכות הענין''. נראה שכוונתו שלעומת הביטוי 'עד מתי', שמורה על כך שמצד עצם המצב כרגע מתבקש סיומו - הביטוי 'עד אנה', מתייחס לתחום הגורמים שבהם תלוי סיומו המבוקש של המצב הקיים. המילה 'אנה', שכפי שהתבאר שייכת ביסודה למרחב המקום, מופשטת לדבריו למרחב הרעיוני של העניין המדובר. 'עד אנה' היא שאלה על הגורם שיביא לשינוי המצב הקיים.
עפ"י זה מתבאר היטב מדוע לאחר חטא המרגלים אומר ד': "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ". ד' עשה הרבה אותות המורים על יכולתו ועל השגחתו על העם, ועל כן 'תהייתו' היא ביחס לאותות, באיזה שלב של גילוי יכולתו וטובו של ד' לישראל, העם כבר לא ינאצוהו ויאמינו בו. לעומת זאת בהמשך, כהקדמה לעונש המיתה במדבר שיוטל על המרגלים, אומר ד': "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת", כאומר כמה זמן אוכל להימנע מלהמיתם, מאחר ולגודל חטאם כבר ראוי להמיתם.
לסיום, נעיר שיש לעיין מהי משמעות הביטוי 'עד אנה' לפי רש"י. רש"י בפרשתנו, על הפסוק הנ"ל, מבאר שמשמעות צמד המילים 'עד אנה' הוא 'עד היכן'. ודבריו צריכים ביאור, הרי ברור שמשמעות המילים היא לא ביחס למקום פיזי. ואכן מבארים מפרשי רש"י, שכוונתו להדגיש: ''לא 'עד איזה מקום' כפירוש אנה בכל מקום''. אך אם כן, מה פירוש המילים 'עד היכן', שהן פירוש 'עד אנה'?
נראה שגם כוונת רש"י היא כעין פירוש הנצי"ב ב'העמק דבר', והתכוון לבאר על ידי המילה 'היכן' (שאיננה מקראית), שאין פירוש השאלה 'עד אנה' למקום פיזי אלא לגבול מסוים שיכול להיות גם בתחומים מופשטים, שכן מצינו בדברי חז"ל שימוש בלשון זו גם ביחס לתחומים מופשטים, כמו בדוגמאות הבאות: 'עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה?' (קידושין ל ע"א); 'עד היכן כיבוד אב ואם?' (שם לא ע"א); 'תני ר' שמעון בן יוחאי למה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פילגש לאליפז להודיע שבחו של ביתו של אברהם אבינו, עד היכן היו המלכיות ושלטונים רוצים להדבק בו' (בר"ר פב, יד).
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
