סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
יש לשאול מספר שאלות על רשימה זו:
שאל החזקוני: "חז"ק [כך דרכו של החזקוני לכתוב במקום שהוא מקשה, עיין בחזקוני בראשית א, א ובביאור הרב חד"ש שם] על סדר זה: שהרי אינו לפי התולדה, ולא לפי הדגלים, ולא לפי הגבירות"!
על חלק מהשבטים כבר ענו הגאונים והראשונים:
כתב רבי אברהם אבן עזרא: "והמפרשים אמרו כי החל מיהודה כאשר יצא הגורל בתחילה. רק יש טענה גדולה עליהם, אף על פי שהפירוש נכון...".
דבריו סתומים במקצת, וביאר אותם ר' אשר ויזר ב"תורת חיים": "כאשר יצא הגורל בתחילה - בחלוקת הארץ בידי אלעזר הכהן ויהושע בן נון (יהושע טו, א)".
"רק יש טענה גדולה עליהם - מדוע לא המשיך באותו כיוון בשאר השבטים. שם אחרי הגורל למטה בני יהודה יצא הגורל לבני יוסף (יהושע טז, א)".
יש להעיר שהשאלה מדוע נזכר שבט יהודה ראשון אינה קשה כל כך, כיון שהוא היה ראשון גם בדגלים (במדבר פ"ב), גם בהקרבת הנשיאים (שם פ"ז) וגם בסדר המסעות (שם י, יד-כז). ועוד שברשימה זו לא נזכר כלל שבט ראובן, כיון ששבט ראובן כבר קיבל נחלתו בעבר הירדן, כמו שכתב הראב"ע עצמו בדיבור הקודם: "ולא הזכיר נשיא לבני ראובן וגד, כי כבר לקחו חלקם", ואם כן פשוט ששבט יהודה יופיע ראשון.
השאלה מדוע שבט שמעון מופיע שני אינה קשה כל כך, כיון ששבט שמעון מופיע במקומות רבים במקום השני. אמנם בדרך כלל הוא מופיע שני אחרי שבט ראובן, וכאן הוא אינו מופיע אחרי שבט ראובן, אבל כבר הוסבר ששבט ראובן אינו מופיע כאן כלל, כיון שהוא כבר קיבל את חלקו בעבר הירדן.
השאלה קשה יותר לגבי שבט בנימין. אכן כבר כתב רב נסים גאון המובא בספר "פני דוד" לחיד"א: "ודע כי חזרתי על על מנין השבטים, ומצאתי שנמנו בתורה בחמישה עשר מקומות, ולא מצאתי שבנימין נמנה שלישי אלא כאן"!
כתב על כך רב נסים גאון שתי תשובות:
אבל יש לשאול: מדוע אם כן לא נמנה בנימין ראשון או שני?
יש לשאול: לפי איזה סדר הובאו כל שאר השבטים?
נראה שהתשובה פשוטה: סדר השבטים הוא לפי סדר הנחלות שקיבלו בארץ, מדרום לצפון: יהודה בדרום, שמעון בתוכו במרכז הדרום, בנימין צפונית ליהודה, וכן הלאה בשאר השבטים! ואכן כך כתבו הרש"ר הירש (יט-כח) ו"דעת מקרא" (כ).
שאלה זו שאלו מספר מפרשים, וכך כתב רבינו בחיי (לד, יז): "ויש לשאול: כיון שהיו כולם נשיאים, נשיא אחד נשיא אחד ממטה ומטה, למה לא הזכיר עד עתה 'נשיא', אלא מדן ואילך?
ואפשר לומר כי לא הוצרך להזכיר הנשיא בכלב, כי היה מפורסם מן המרגלים, שכתוב שם (במדבר יג, ב): 'כל נשיא בהם'.
ובשמעון - לפי שזמרי בן סלוא היה נשיאם, לכך לא זכה שבט שמעון להקרא עליו נשיא, אפילו אחרי מות זמרי.
ובבנימין לא הזכיר גם כן, מפני פילגש בגבעה.
ואמרו במדרש תנחומא בסדר בהעלותך (יב): אלידד בן כסלון - זה אלדד, חבירו של מידד שהיו נביאים (במדבר יא, כו), וכיון שהיה נביא לא הוצרך הכתוב לקראו נשיא".
לפי זה עולה שכלב לא נזכר בתאר נשיא, כי היה מפורסם בכך ולא היה צורך לכותבו.
נשיא שמעון לא נזכר בתואר זה, לגנותו של השבט.
נשיא בנימין לא נזכר בתואר זה, לפי הפירוש הראשון לגנותו של השבט, בדומה לשמעון. לפי הפירוש השני להיפך, למעלתו, שהיה נביא, ולא רק נשיא שבט.
כעין הפירוש השני כתב גם "אור החיים" הקדוש (יט) בשם רבינו ניסים גאון, והוסיף "אור החיים" הקדוש: "ואפשר עוד לומר כי לא יחס נשיאות לכלב על יהודה משום כבוד מלכות שעומדת ממנו, וכמו כן לבנימין, משום שממנו מתחלת המלכות בישראל, שהוא שאול איש ימיני, ושמעון טעמו נכון כדברי גאון".
לפי פירוש זה גם נשיא שבט יהודה וגם נשיא שבט בנימין לא הוזכרו בתאר נשיא בגלל מעלת שבטיהם, שמהם יהיה לא רק נשיא שבט, אלא מלך ישראל!
כתב הטור: "ולא ידעתי טעם למה כתב בכולם: 'למטה בני פלוני', חוץ מביהודה ובנימין".
כתב על כך הנצי"ב: "והנה בכל השבטים כתיב: 'בני', לבד מיהודה ובנימין!
ואמר גיסי, הרה"ג מורנו יחיאל מיכל הלוי נ"י [הוא הרב בעל "ערוך השולחן"!], וכך העלה בני הרה"ג מורנו חיים נ"י [שהיה הרב של מוסקבה, ואחר כך רב בירושלים עם ר' שמואל סלנט], משום דעיקר תועלת הנשיאים היה משום שבאו לחוב גם לקטנים, כדאיתא בקדושין רפ"ב (מב ע"א) ובכמה מקומות. ובכלל החוב היה קורבא ורוחקא מירושלים, כדאיתא בבבא בתרא (קכב ע"א) ופירוש הרשב"ם שם. משום הכי בכל השבטים כתוב: 'בני', ללמד דאף על גב שהיו הרבה קטנים, היו יכולים לחוב. מה שאין כן ביהודה ובנימין, שהיו קרובים לירושלים".
כלומר: המלה "בני" באה לומר שהנחלת הנשיאים הועילה אפילו לקטנים, אף על פי שהיתה בכך גם תוצאה לחובתם, שנחלו רחוק מהמקדש. אבל יהודה ובנימין, שנחלו קרוב למקדש, לא היתה בחלוקה שום חובה להם, אלא רק זכות, ולכן לא נאמר אצלם: "בני".
כתב רש"י בסוף פרשת האזינו (דברים לב, מז): "כי לא דבר רק הוא מכם - אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר".
ראינו כיצד פרשה שנראית חסרת כל אתגר לימודי, רשימת שמות בסך הכל, מלאה אתגר לימודי של השוואות בתוך הפרשה עצמה, ומול פרשות אחרות, ומתוכן עולים רעיונות מוסריים של שכר לצדיקים וענש לרשעים וכבוד למלכות, וכמו כן הפרשה רומזת למקום בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת פנחס | הקדמה שמיני עצרת מופיע בתורה בשני מקומות: בפרשת אמֹר (כג, לו; כג, לט) ובפרשת פינחס (כט, לה-לח)....
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש במדבר
פרשת חוקת | היחס בין פרק יט לפרק כ ומבנה הספר בכללו הקדמה בפרק כ' פסוקים א-ב נאמר: "ויבֹאו בני ישראל כל...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש במדבר
פרשת שלח | האם יש לשמוח במות המרגלים או להצטער? נאמר בפרקנו (יד, לז): "וימֻתו האנשים מוצִאי דִבַּת הארץ רעה...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש במדבר
פרשת מטות | פרקנו מתחיל במלים: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר: זה הדבר אשר צוה ד': איש כי ידֹר...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש במדבר