שמו של החומש 'במדבר' אינו מצביע רק על אזור מסויים בו היה עם ישראל באותה התקופה. שם זה מצביע גם על דור מסויים – הדור הנקרא בפי חז"ל 'דור המדבר'. בחומש זה מתרחש עניין יחיד במינו בתנ"ך, בו דור שלם של עם ישראל התחלף בבת אחת ובאופן מסודר, בגזירה משמים. בני דור המדבר היו כולם יוצאי מצרים, כך שהם היו לאנשים חופשיים רק ביציאתם ממצרים למדבר, ורובם ככולם גם מתו במדבר. כך שישנו דור שלם בעם ישראל שבאופן יחודי וחריג – חי רק בתוך אזור מסויים במרחב, וכן תחום מסויים בזמן: אותם ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר.

הוי אומר שבחומש במדבר מתוארים קורותיו של דור שמבחינה מסויימת אינו חלק מרצף הדורות הרגיל של ישראל: דור המדבר מנותק מקשר ישיר לדורות שלפניו משום שהוא הדור הראשון של עם ישראל החופשי. ודור זה מנותק גם מן הדורות שאחריו בכך שהוא לא זכה ליטול חלק בחיים החדשים והנורמליים בארץ ישראל. הקב"ה יצר הפסק בדורות של עם ישראל – הוא המית דור שלם במדבר ומי שנכנס אל החיים החדשים בארץ ישראל הוא דור חדש.

למרות שגם חומש שמות וגם חומש ויקרא מספרים על בני דור המדבר – עדיין החומשים הללו מספרים למעשה את הסיפור של עם ישראל בכללו. המאורעות שבהם לא קרו לדור מסויים – אלא היו אלו המעשים המכוננים של כל העם על כל דורותיו. במילים אחרות: כל יהודי מעם ישראל יעשה כל יום מעשים המזכירים את יציאת מצרים, ויחיה יום יום את מתן תורה. הוא גם יהיה קשור לאורך חייו לבית ה' שיסודו וחוקותיו התבארו בחומשים שמות וויקרא.

אולם ספר במדבר כבר מספר את הסיפור של אותו הדור: הן המפקד, הן הסידור היחודי של דגלי המדבר, והן המאורעות האחרים בחומש המתארים את קשיי המדבר, אינם משליכים באופן גלוי על הדורות הבאים של האומה. לכן עצם ההכנסה של חומש במדבר בתור חומש בפני עצמו לתורה, היא חידוש: התורה מלמדת אותנו שכמו האבות, שהם אבות כל הדורות, וכמו יציאת מצרים ומעמד הר סיני, ההופכים אותנו לעם ה' – כן גם דור המדבר הינו אבן יסוד של כל הדורות. דור זה לא היה רק הדור הראשון בתוך רצף הדורות שיתחיל ממנו והלאה, אלא זהו דור שהוא המכונן של עם ישראל כאומה ולכן מוקדש לו חומש בפני עצמו.

בהתאם לכך, במדרש מכילתא דרשב"י (שמות יט) מובהר עד כמה היה דור זה שלם ומותאם לקבלת התורה: "ר' שמעון בן יהודה איש כפר עיכוס אומר: מנין אתה אומר שאם היו יוצאי מצרים חסירין אפילו אחד לא היתה תורה ניתנת להם, תלמוד לומר: 'כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם', מכאן שלא עמד דור ולא עתיד דור לעמוד הראויין לקבל את התורה כאלו, ועליהם הוא אומר (משלי ב): 'יצפן לישרים תושיה מגן להולכים תום'".

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק מא) ניכר עד כמה עומדת זכותם של בני דור המדבר לנצח: רבי פנחס אומר: כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה בהר סיני זכו להיות כמלאכי השרת, ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה, אשריהם בעולם הזה, ואשריהם בעולם הבא. ועליהם נאמר (תהלים קמד): 'אשרי העם שככה לו'".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.