בפרשת מסעי התורה מפרטת את הנשיאים אשר ינחילו את הארץ לשבטי ישראל, לצד יהושע בן נון (לד, יז-כט): "אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד: לְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן: וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא בֻּקִּי בֶּן יָגְלִי: לִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד: וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן: וּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ: וּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר נָשִׂיא פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן: וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי: וּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד: אֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן".
במבט ראשון קשה להבין על פי איזה סדר מסודרת כאן רשימת נשיאי השבטים. אולם הרש"ר הירש עומד על סוד גדול הקיים כאן: "השבטים ונציגיהם נקראים כאן בשמם לצורך חלוקת הארץ, והדבר ראוי לתשומת לב: כדרך שהשבטים מנויים כאן, כן נטלו את חלקם בארץ; כי בסדר הזה - מדרום לצפון - התיישבו השבטים בארץ זה בצד זה וזה אחר זה". כלומר למרות שרק בימי יהושע יוטל הגורל שיקבע את האזור של כל שבט, הקב"ה רמז כבר בימי משה את הסדר המדויק של הנחלות! הסדר כאן חוזה באופן מדויק את סדר נחלות השבטים מדרום לצפון.
בעקבות רמז זה, ישראל יגיעו אל ארץ ישראל כשבליבם כבר קיים מטען מצטבר של קישור כל שבט לנחלתו. ויחד עם זאת, מבחינת גזירת ה', בספר יהושע הם יבואו לחלוק את הארץ כדף חלק. השבטים באים ליהושע והוא מפיל להם גורל.
הסדר מדרום לצפון
לאורך הדורות התגלה שוב ושוב שהדרום קודם לצפון ביחס לארץ ישראל ולבית ה':
- האבות ישבו בעיקר בדרום ארץ ישראל: בחברון, בבאר שבע, ובגרר. כבר עם הגעתו של אברהם לארץ הוא נטה אל הדרום (בראשית יב, ט): "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".
- מאוחר יותר, ביציאת ישראל ממצרים, היעוד המקורי היה שישראל יכנסו מדרום ויכבשו אותה כלפי צפון. לולא חטא המרגלים היו ישראל כבר מוכנים לכניסה לארץ מכיוון 'קדש' המצויה בדרום הארץ.
- בפרשיות המשכן פירוט המבנה של החלק הדרומי קודם לחלק הצפוני – גם בתיאור קרשי המשכן וגם בתיאור קלעי החצר.
- בשנת הארבעים כאשר משה פירט את סדר הנשיאים שעתידים להנחיל את הארץ (במדבר פרק לד) הוא מנה אותם באופן ברור על פי סדר הנחלות העתידיות מן הדרום לצפון.
- כשנכנסו ישראל לארץ, יהושע כבש תחילה את דרום הארץ, ורק לאחר מכן את הצפון.
- גם חלוקת הנחלות בימי יהושע נערכה על פי הסדר מן הדרום צפונה: בפעימה הראשונה נמסר הנגב לשבט יהודה, ואחריו שבטי יוסף במרכז הארץ. ובפעימה השניה בנימין ושמעון הדרומיים נחלו ראשונים ואחריהם שבטי הצפון.
- גם בתחילת ימי השופטים החלו כיבושים שבטיים נרחבים בעיקר בדרום ארץ ישראל.
מדוע באמת הדרום קודם לצפון באופן עקבי כל כך? התנ"ך מלמדנו שהדרום והצפון נחשבים כימין ושמאל כאשר הדרום הוא הימין ובכך הוא קודם לשמאל. הפסוק המרכזי בהקשר זה נמצא בתהלים (פט, יג) שם הדרום קרוי 'ימין': "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם". הראב"ע (שמות כז, ט) מסביר שהדרום נקרא בתנ"ך פעמים רבות 'תימן' על שם הימין. ואכן, בדרום הארץ ישב השבט המרכזי של האומה: שבט יהודה, ובגזרתו שכנה ירושלים – עיר הבירה ועיר הקודש. קרוב ליהודה ישבו השבטים הקשורים אליו ומצפונו במרכז הארץ ישבו שבטי רחל. כך שהלב של האומה הינו בדרום, וככל שמתרחקים צפונה מגיעים לשבטים שהם בעלי תכונות פרטיות יותר.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
