סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בפרשת המרגלים חלה נסיגה מפתיעה. לפני שליחות המרגלים ברור היה לכל כי עם ישראל עומד להיכנס לארצו. בני ישראל יודעים כי הכניסה לארץ היא התכלית העיקרית שלשמה הם יצאו ממצרים, ולא מצינו כל תלונה של העם או הבעת פחד מהכניסה לארץ. והנה, בעקבות דברי המרגלים התמלאו בני ישראל בפחד ובאימה והביעו סירוב להיכנס. מה בעצם התחדש לבני ישראל בדברי המרגלים שלא ידעו קודם לכן?
המרגלים מספרים על שלושה קשיים המצויים בארץ ישראל – "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם..." (יג, כח).
שני הקשיים הראשונים אינם בגדר חידוש גדול לעם ישראל: א. העם שבארץ עז. ב. הערים של הכנעניים הן בצורות. בודאי ידעו ישראל גם קודם לכן כי יתכן ואלו יהיו פני הדברים, שהרי בשליחות משה למרגלים הוא העלה את האפשרות שכך יהיה – "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה... וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב... וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים". ודאי שמשה לא התכוון לומר שבמידה ויתגלה שהעם חזק והעמים מבוצרות לא תתאפשר הכניסה לארץ.
אמנם את הקושי השלישי שאותו העלו המרגלים לא הזכיר משה כלל – המרגלים סיפרו כי בארץ זאת שוכנים ענקים. זהו הקושי שאותו הדגישו המרגלים באופן מיוחד – "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם..." (יג, כח). בהמשך המרגלים מדגישים כי אין מדובר בתופעה שולית של מספר ענקים, אלא זוהי תופעה כוללת כל בקרב עמי כנען – "וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת [=גדולים וגבוהים – ראב"ע ומפרשים נוספים]. וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". גם בספר דברים (א, כח) מתוארים הענקים כגורם המרכזי בפחד שהתעורר אצל בני ישראל – "אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם". ובאמת משה רבנו עצמו מעיד בהמשך ספר דברים (ט, א-ב) כי הענקים הם אנשים בלתי מנוצחים – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם. עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק".
מיהם אותם ענקים שנחשבים לבלתי מנוצחים? האם מדובר ב'כלי מלחמה' חזקים במיוחד בלבד? בתוך דברי המרגלים קרויים אותם ענקים גם בשם 'נפילים'. כינוי זה שולח אותנו להתבונן במקום הראשון בו נזכר כינוי זה בתורה – בסוף פרשת בראשית (ו, ב) מתוארת תופעה מפליאה בה בני האלוקים נישאו לבנות האדם וילדו להם נפילים גיבורים – "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ... הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם". מי הם אותם בני האלוקים שילדו ענקים? במדרש תנחומא (חוקת, הוספה א) נאמר כי אלו מלאכי השרת אשר נִשאו באופן כלשהו לנשים אנושיות[1].
אם כן, המרגלים נדהמו לראות מולם יצורים אימתניים בעלי כוחות מלאכיים ובראשיתיים; אנשים השייכים לדורות שלפני המבול. באותה התקופה היו עוצמות חיים בעלות סדר גודל אחר מן המוכר לנו. לאור זאת, לא מפתיעה העובדה כי המרגלים היו בעיני עצמם כחגבים אל מולם. מובן כי לא ניסיון קל ערך עמד בפני המרגלים ובפני עם ישראל בכללו. אולם המרגלים וישראל נתבעו שלא להעריץ את אותם הנפילים אלא לזכור את שמשה עתיד לומר להם לאחר ארבעים שנה (דברים ט, א-ג): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ".
לא מפתיע לגלות, כי שני האישים שהכריתו את הענקים בסופו של דבר הם שני המרגלים שלא חששו מהם –
יהושע הכרית את רוב הענקים: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ: לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ" (יהושע יא, כא-כב).
כלב בן יפונה הכרית את הענקים באזור חברון - "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק" (שם טו, יד). גם שאר המרגלים היו זוכים כנראה להוביל את הכרתת המרגלים לולא היו יראים מהם.
ההתמודדות עם הענקים בפועל, בימי יהושע, היתה שונה בתכלית מתחזיות המרגלים. מפתיע לגלות עד כמה טעו המרגלים שפחדו מן הענקים, ועד כמה פשוטה היתה השמדתם בפועל. הענקים לא העזו לקום ולהילחם בישראל בימי יהושע! הכרתתם נערכה רק בתור שלב אחרון, לאחר תום המלחמות העיקריות מול הצבאות הכנעניים. היינו מצפים כי הענקים שהם הכוח החזק והמפחיד של עמי כנען, יהוו את הגורם העיקרי במערכה מול הכנענים. אולם בפועל הענקים התחבאו מרוב פחד מבני ישראל! יהושע ובני ישראל צריכים היו לחפש אחריהם ולהשמידם לאחר תום כיבוש הארץ. כך מבאר הרמב"ן (דברים ט ): "ויתכן כי "הוא ישמידם" ירמוז אל גוים גדולים ועצומים, "ויכניעם" אל בני ענקים, כי עם כל תקפם וגבהם נכנע לבם יותר משאר העם, ולא יצאו למלחמה כלל אבל היו נחבאים בהרים ובערי הבצורות, כמו שאמר (שם יא כא): 'ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דביר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע', כלומר בעריהם. וכן: 'וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי' (שופטים א י)".
יש כאן פלא כפול: יש לזכור כי בספר יהושע (יא, יט-כ) נאמר שכל עמי כנען נמוגו מפחד ישראל, ורק חיזוק ליבם ביד ה' הוביל אותם לקום ולהלחם בישראל - "לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה. כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם". מתברר כי חיזוק לב זה פסח על הענקים. למרות האומץ הכללי שהופיע בלב יושבי הארץ, דווקא הנפילים התבוססו בפחדיהם ולא עלו להילחם!
[1] באופן זה מתבאר גם במדרש שמואל (יח, א), וכן מפרש גם רש"י על הגמרא במסכת יומא (סז, ב). אולם רש"י על התורה בבראשית ומפרשים נוספים מבארים כי בני האלוקים אלו הם הדיינים והזקנים המכובדים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת שלח | הנסיגה בפרשת המרגלים חלה נסיגה מפתיעה. לפני שליחות המרגלים ברור היה לכל כי עם ישראל עומד להיכנס...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים לשולחן השבת - חומש במדבר
פרשת חוקת | מה התחדש כאשר ישראל עברו את נחל זרד בעבר הירדן המזרחי? בפרשת חוקת מתואר המעבר של נחל זרד...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים לשולחן השבת - חומש במדבר
פרשת בהעלותך | כאשר ישא האומן את היונק בפרשת בהעלותך יש פסוק מיוחד המצביע את אופי המנהיגות המיוחד של משה:...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים לשולחן השבת - חומש במדבר
פרשת חוקת | ההתמודדות עם המוות בפרשת חוקת פרשת חוקת נפתחת עם פרשת פרה אדומה בה הקב"ה מלמד את ישראל כיצד ניתן...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים לשולחן השבת - חומש במדבר