"הוד והדר לבשת"
חילופי ההנהגה ממשה ליהושע, המובאים בפרשתנו, אינם רק עניין טכני של החלפת 'ראש ממשלה', אלא בעיקר מעבר מאופי הנהגתו של משה לאופי הנהגתו של יהושע, וכציוויו של ה' למשה (במדבר כז יז-כ), "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו... ונתת מהודך עליו", ודייקו חז"ל (רש"י במקום) "מהודך - ולא כל הודך, ומצינו פני משה כחמה ופני יהושע כלבנה". ובאר מלבי"ם זאת כך: "ההבדל בין הוד ובין הדר שהוד מורה היופי הפנימי הנפשי והדר הוא היופי החיצוני, ואמר במדרש נתן ההוד למשה וההדר ליהושע, ואילו נתן ההוד ליהושע אין כל בריה יכולה לעמוד כנגדו, כי יהושע היה לו ההדר החיצוני, כי היה גיבור ואיש מלחמה, ומשה היה לו ההוד הפנימי הצוריי ולא היה איש מלחמה... ומטעם זה לא נכנס משה לארץ...". ובמילים שלנו: שתי צורות הנהגה ישנן בישראל, האחת הנהגת ההוד הבאה לידי ביטוי במנהיג שרוחניותו אצורה בקרבו פנימה. הוא קדוש, נסתר, מרוחק מהחברה, והשפעתו על הציבור היא מצד הקרנתו הפנימית עליו. העם מרגיש מרוחק ממנו, ממש כמו עם משה, שעל מנת שיוכלו ישראל לדבר עמו הוצרך לשים על פניו מסוה כי "קרן עור פניו" ועל כן פחדו לגשת אליו, ממש כמו החמה שאי אפשר להתבונן בה ולהסתכל עליה אלא רק עם משקפיים המאפשרות לנו לקלוט את האור הגדול שבה. הנהגה זו מתאימה למדבר, שבו חיו ישראל על פי הנס ועל פי מנהיגותו הרוחנית של משה, והעם לא נדרש כמעט לקחת חלק מעשי בהנהגת חייו.
ההנהגה השניה היא הנהגת ההדר הבאה לידי ביטוי במנהיג שרוחניותו מופיעה בחיי המעשה. הוא קדוש, הוא פנימי, אך עליו להיות מקושר לציבור, קשור לצרכיו ולהתלבטויותיו, כיוון שהציבור פועל עמו בחיי המעשה ותיקונם. ועל כן הקשר עמו הוא חלק בסיסי מהופעת חייהם, כאופי הקשר עם יהושע שהיה כפני לבנה, שאפשר להתבונן בה וליהנות מאורה אף לפי מידתם של ישראל. זוהי ההנהגה המתאימה לארץ ישראל. הנהגה שבה המנהיגות אינה בלתי מושגת אלא עוסקת עם הציבור בכל צרכיהם על כל המורכבויות שבהם. אין ספק שההנהגה המתאימה לעם ישראל היום, ההנהגה הרוחנית והמעשית (הרבנים והפוליטיקאים), היא הנהגה שאליה הציבור מרגיש קרבה, שייכות והזדהות. ומתוך כך נוכל להגשים בפועל בחיי המעשה, בשותפות מעשית, את כל ערכינו ומטרותינו.
באדיבות ערוץ מאיר
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
