נקודת המוצא!
ארבעים ושניים המסעות בדרך ממצרים לארץ ישראל המתוארים בפרשתנו, נראים כרשימה טכנית ארוכה המסכמת את נקודות היציאה ונקודות החניה בין מסע למסע. בהתבוננות מדויקת יותר נראה שהתורה מדגישה דווקא את נקודת המוצא - היציאה, שהיתה במסעות, כנאמר (במדבר לג ב) "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוצאיהם". מה משמעות הדבר?
מבאר בעל הכתב והקבלה (במדבר לג ב) ששמות המקומות הנזכרים במסעות לא היו שמות סתמיים אלא ביטאו את המדרגה הרוחנית בה היה עם ישראל באותו מסע ובאותו שלב, ועל כן נקודת היציאה איננה רק שם המקום מבחינה טכנית אלא בדיוק להפך, המקום נקרא על פי נקודת המוצא הערכית והרוחנית שבה היה עם ישראל באותו מסע. וכלשונו "שמות מקומות המסעות שהוזכרו כאן אינם שמות עצמיים שהיה להם מקודם, אבל הם שמות המונח להם על שם המאורע כאשר חנו בהם ישראל... דומה לזה אמרו בירושלמי כשהיו ישראל מתלוננים במסעות, היתה מידת הדין מתוחה כנגדם להענישם על זה נאמר ויחנו בחרדה... ויחנו במרה, ויחנו ברפידים. וכשהיו זכאים ועושים רצון ה' יתברך היתה מידת הרחמים מגינה עליהם שנאמר ויחנו במתקה". על כן מדגישה התורה במסע הראשון, מסע המבטא את התוכן והמהות האמיתית כ'בית אב' לכל המסעות כולם את היד הרמה של ישראל כנאמר (שם לג ג-ה) "ויצאו מרעמסס... ביד רמה לעיני כל מצרים, ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם... ויחנו בסוכות", וזאת משום שהיד הרמה של ישראל המבטאת את הגבורה, החוסן, האמונה בצדקת הדרך - על פי ה', היא הסיבה למדרגה שזכו לה כנאמר: "ויחנו בסוכות" שם סככו ענני הכבוד על ישראל, וכהמשך דברי הכתב והקבלה שם "והא לך מה שאמר יונתן בן עוזיאל ויחנו בסוכות אתרא דאתחפיאו שבעת ענני איקרא, (מקום שחפפו שבעת ענני הכבוד)..."
באדיבות ערוץ מאיר
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
