ספר במדבר נפתח בציון תאריך מדויק: "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". התאריך הזה פותח שלב חדש בחיי עם ישראל. ספר במדבר הוא 'ספר הדרך'- הדרך שעם ישראל עובר מסיני לארץ ישראל, שהיא היסוד לכל הדרך הארוכה שעם ישראל עובר בעולם מיצירתו ועד לגאולתו השלמה. אמנם הדרך בפועל מתחילה בכ' באייר בפרשת בהעלותך, אבל מתחילת הספר הכל מכוון לשם.

נראה שהפתיחה בתאריך מלמדת שגם הוא שייך למהותו של הספר. אחד העקרונות היסודיים של שיחות הרצי"ה הוא ה'זוגיות' של הפרשיות- כמעט כל הפרשות מסודרות בזוגות-זוגות שעוסקים באותו נושא משתי צדדים. העקרון של הזוגיות מוסבר על פי הפסוק "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" כלומר שכל נושא במקורו האלוקי הוא עניין אחד אך בהופעתו יש שני צדדים של כלל ופרט- הנושא מצד עצמו והאופן שבו הוא מתגלה אלינו (אובייקטיבי וסובייקטיבי).

נראה שמלבד הסדר של הזוגיות בפרשות יש זוגיות מקיפה יותר לכל התהליך שמתחיל ביציאת מצרים. חלקה המרכזי של התורה- מפרשת בא עד פרשת חוקת- התרחש במשך שנתיים שמצוינות בתורה כשנה הראשונה והשניה ליציאת מצרים. ניתן לומר שציון השנים אינו טכני אלא זהו 'זוג' מהותי. השנה הראשונה היא הופעת ה'כלל' של עם ישראל- יציאת מצרים, מתן תורה והשראת השכינה במשכן שמסופרים בספר שמות. בהופעה הזו הצד האלוקי המוחלט הוא הדומיננטי. השנה השניה היא הופעת ה'פרט' של ישראל- הדרך שבה הסגולה, התורה והשכינה מופיעים בחיי העם בפועל.

אמנם גם בתוך השנה השניה ישנה 'זוגיות': ספר ויקרא שייך כולו ל'חֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית' כלומר שהוא הצד הכללי שבתוך ה'פרט'. לכן ספר ויקרא מסדר את העקרונות של חיי הפרט בעם ישראל- סדרי העבודה, הטהרה והקדושה. לעומתו ספר במדבר כבר שייך כולו ל'פרט', ולכן הוא פותח בציון הזמן של ה'חֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית' ומיד פונה אל הפרטים: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם".

התוכנית המקורית של הדרך מסיני לארץ היתה קצרה מאוד: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ"- "ואתם הלכתם אותו בשלשה ימים. שהרי בעשרים באייר נסעו מחורב, שנאמר ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש וגו', ובכ"ט בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע, צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה, שאכלו הבשר חדש ימים, ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר שם מרים, נמצא בג' ימים הלכו כל אותו הדרך, וכל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ". כלומר שה'חֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית' היה אמור להספיק לא רק להכנה ולתחילת הדרך אלא גם לסיומה (עיין בספר 'משירי אהודנו' שמסתבר שהיו מגיעים לירושלים בכ"ח באייר). בחודש השני מופיע הצד השני בזוגיות באופן תמציתי, ולכן הפוטנציאל של ההופעה בפועל כבר קיים בו בשלמות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.