האם חטא המרגלים מופיע בפרשתנו? המושג 'מרגלים' או 'ריגול' לא מופיע כאן כלל, אלא משתמשים בפועל 'תרים'. רק בפרשת דברים נאמר: "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ", וגם שם הפועל 'לרגל' לא מופיע בתחילה אלא: "וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ".

המפרשים דייקו מכך שמדובר על כמה מטרות שונות בשליחת המרגלים. למשל, המלבי"ם מבאר שכאשר הולכים 'לתור' מחפשים את הצדדים הטובים ואילו כאשר הולכים 'לרגל' מחפשים את הצדדים הרעים כדברי יוסף לאחיו: "מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם".

אחת המטרות של שליחת המרגלים מתבררת מתוך התוצאה החיובית שלה. אמנם רוב המרגלים נכשלו וגרמו לתוצאה שלילית אך נוכל ללמוד מכלב שלא נכשל מה היה אילו לא היה חטא המרגלים. בתיאור החטא בספר דברים נאמר: "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה' ", כלומר שהליכתו של כלב בארץ זיכתה אותו בירושתה. זכיה זו היא המשך של פעולת האבות: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" - 'כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו'. מסתבר שגם מסיבה זו הולך כלב אל חברון אל קברי האבות. (להרחבה עיין במאמר 'מסלול ההליכה של המרגלים' של הרב יואב אוריאל באתר).

ייתכן שמטרה זו רמוזה בפועל 'לחפור' - "וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ". גם פעולת החפירה בארץ התחילה ע"י האבות: "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָֽפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו", וגם היא נועדה באופן פשוט ליצור היאחזות בארץ.

בהמשך לזה נוכל למצוא מטרה נוספת בשליחת המרגלים שלא הושגה. משה מצווה את המרגלים באיזה מסלול ללכת כדי לראות את הארץ: "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא". על איזה הר מדובר? נראה שמשה מפרש זאת כאשר הוא מבקש בעצמו להכנס לארץ ולראותה: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן", ומפרש רש"י: 'ההר הטוב הזה - זו ירושלים, והלבנון - זה בית המקדש'. בית המקדש הוא המקום אותו חיפשו האבות בחפירתם: 'וקרא הראשון עשק ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו, והשני קרא שמה שטנה... וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה, והשלישי קרא רחובות הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה והאל ירחיב את גבולנו'.

מטרה זו שייכת גם לפועל 'לתור' שבפרשתנו. התייר שקדם למרגלים-התרים והלך אל הארץ לפני העם הוא ארון הקודש: "וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה". מקום המנוחה שמבקש הארון הוא מקום המקדש: "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ". נראה שלכתחילה היה אמור הארון להמשיך במהלכו קדימה עד מקום המנוחה בהר המוריה, אך על פי בקשתם של ישראל נשלחו המרגלים לפניו ובמקום לתור אחרי מקום המנוחה תרו אחרי לבבם ואחרי עיניהם. נראה שגם בפועל 'לרגל' יש רמז למטרה זו שהרי ירושלים היא מטרתם של עולי הרגלים.

אחרי הכשלון של המרגלים אי אפשר שוב לשלוח את הארון ולכן כאשר המעפילים מנסים לעלות שוב: "וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה". רק בשנת הארבעים, לאחר תיקון החטא, חוזר הארון ומנסה להכנס לארץ: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים"- 'דרך הנגב שהלכו בה מרגלים, שנאמר ויעלו בנגב. דבר אחר, דרך האתרים, דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם, שנאמר דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה'. מחיבור שני הפירושים ברש"י מבואר שהארון ניסה להכנס לארץ לפני העם בדיוק בדרך שבה הלכו המרגלים, כלומר שזו היתה התוכנית מלכתחילה במקום שליחת המרגלים - לשלוח את הארון שיכנס לארץ ראשון.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.