פרשת העקידה, המופיעה לאחר פרשת כריתת הברית בין אברהם לאבימלך, פותחת במילים ''ויהי אחר הדברים האלה'' – פתיחה המלמדת על קשר סיבתי בין שתי הפרשיות. רש"י ומפרשים נוספים הציעו דרכים שונות להסביר זאת, אולם הנצי''ב ב'העמק דבר' מפרש כי פתיחה זו מקשרת בין פרשת העקידה לבין כל קורות חייו של אברהם, הכלולים ב''הדברים האלה'', ובלשונו: "אחר כל המאמרים והדיבורים שהיו בין הקדוש ברוך הוא ובין אברהם, והגביהו הקדוש ברוך הוא לאט לאט מעלה מעלה, מתחילה ברכו בארץ ישראל וזרע כעפר הארץ, ואח"כ ברבוי בנים ככוכבי השמים היינו בני אדם גדולי ערך, ואח"כ בשעת מצות מילה ברכו להיות אב המון גוים, שיהיה בכחו להכיר שם אלוה עולם אפילו לאומות העולם שלא יתגיירו לגמרי... ואחר כל הדברים היה ענין עקידה - שבזה נשלם גדלות הנפש של אברהם אבינו וזרעו". מעשה העקידה היווה נקודת השיא בחיי עבודת ה' של אברהם, ולפיכך מציין הכתוב את התרחשותו "אחר הדברים האלה" – אחרי כל תהליך התעלותו של אברהם שהיה קודם לכן.
הרב קוק (עולת ראיה א עמ' פד) מרחיב יותר בדרך זו את משמעות הביטוי, ומפרש כי מאחר וחייו של אברהם הם בעלי משמעות ביחס לאנושות כולה ולהיסטוריה כולה, הרי שמעשה העקידה היווה נקודת שיא לא רק בחייו של אברהם אלא במהלך ההיסטוריה העולמית כולו. כל הקורות שהיו לפני כן, הכשירו את המציאות לקראת השלב הנעלה הזה של מסירות הנפש המוחלטת של אברהם והתבטלותו לקיום רצון ה' בכל כוחות נפשו, ושלב זה הטביע את חותמו על כל המשך ההיסטוריה. ובלשונו: "המאורע הגדול, אשר נהיה ליסוד העליה הרוחנית של כל האנושיות כולה, שהוא נסיון העקדה, שפעל להוציא אל אור החיים את תעופת הרוח היותר קדושה, הדבקה באלהים חיים בכל לבבה, בכל נפשה, ובכל מאודה, – כל מה שעבר על אותו צדיק מיום הבראו, ובאפן יותר כללי כל מה שעבר על המצוי כולו - הוא הכשר לקראת המאורע הנורא הזה, הנותן צורה מפליאה ומאירה לכל היקום, עד שיש יחש לכל אלה אל הענין הנפלא הזה, לקשר אותם אליו, ולומר: אחר הדברים האלה".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
