בתוך סיפורו הארוך, מתאר עבד אברהם באזני משפחת רבקה: "וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי: אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי"; המילה 'אולי' כתובה בכתיב חסר, בלי ו' כפי המקובל, וכתב על כך רש''י (על פי המדרש): "אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מידבק בברוך". הפסוק נדרש כאילו העבד אומר לאברהם: "אֵלָי", דהיינו שאברהם יפנה אליו ולמשפחתו כדי לקחת ממנה אישה ליצחק. העבד הכיר היטב את מעלתו של אדונו, והשתוקק לדבוק בו בקשרי משפחה ולקחת אף הוא חלק בשושלת שתמשיך את מורשת אברהם.

אם נמשיך בקריאת הפסוקים על פי קו פרשנות דרשני זה, נוכל לקרוא כך גם בפסוק שלאחר מכן - "וַיֹּאמֶר אֵלָי, יְהֹוָה אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ...", כך: "וַיֹּאמֶר - אֵלָי!" כלומר תשובתו של אברהם היתה שאכן הוא יבוא 'אליו', העבד יזכה להיות שותף בייסוד שושלת אברהם – אך לא בדרך שבה הוא חושב לעשות זאת. חלקו של העבד לא יהיה בכך שאשת בנו של אברהם תהיה ממשפחתו, אלא בכך שימצא לו אישה. "אין ארור מתדבק בברוך", ולפיכך החלק שנועד לעבד במשימה גדולה זו אינו צפוי להתקיים בדרך שחשב אלא בדרך הראויה והמתאימה לו.

כך ניתן לקרוא גם את הפסוק המופיע בהמשך הדברים: "אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי" – אם תיקח אישה ראויה ליצחק, הרי שבזה "תבוא אל משפחתי" – והרי זו היתה משאלתו של העבד; ביאתך אל משפחתי, השושלת שאקים, לא תהיה באמצעות קשרי חיתון אלא באמצעות מילוי המשימה המוטלת עליך.

גם כאשר ישנן לאדם שאיפות גבוהות וראויות, עליו לדעת מהי הדרך המתאימה והנכונה לממש אותן, שלעיתים שונה היא מכפי שנראה לו במבט ראשון.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.