הקב"ה זימן ליעקב אויבים מזן מיוחד. האויבים של יעקב באו ממשפחתו הקרובה: אחיו עשיו וחותנו לבן. כהמשך לשניהם, כשחזר יעקב לארץ, הוא מתמודד עם חמור בן שכם שניסה גם הוא לדבוק בבית יעקב בדרך של ידידות וקרבה.
אחד האתגרים הקשים ביותר הוא התמודדות עם אויבים שאינם באים מרחוק, אלא הם חלק מן המעגל הקרוב. אלו מאבקים בעלי אופי יחודי וחריג, והמטרות של כל אחד מן הצדדים הנאבק בקרוב משפחתו – אף הן יחודיות. הקושי הגדול במלחמה מסוג זה היא שמעורבים בה צדדים שונים: רגשות אמיתים של הערכה ואף חיבה, לצד איבה ושנאה. לעתים קשה מאד להבדיל ביניהם ולהבחין מתי קרוב המשפחה פועל כאוהב ומתי הוא פועל כאויב.
ואכן אצל עשיו מצינו שמצד אחד הוא צועד עם ארבע מאות איש כדי להרוג את יעקב, ומצד שני כשהוא פוגש אותו הוא אינו נלחם בו כאויב, אלא מחבק אותו, נופל על פניו, מנשק אותו ובוכה (לג, ד). הוא גם פונה אל יעקב ואומר: "אחי יהי לך אשר לך". תופעות אלו מבלבלות מאד ומקשות להבין את מערכת היחסים בין האחים.
בשורות הקרובות נתמקד בלבן הארמי: במבט ראשון קשה לזהות בפסוקים שלבן היה אויב גדול של יעקב, שהרי בסופו של דבר הוא אירח את יעקב בביתו במשך עשרים שנה. הוא נתן ליעקב את בנותיו לנשים, ואת שפחותיו לשפחות. אם כן, האם לבן הוא אויב או ידיד? מפשט הפסוקים עשויים היינו להבין כי לבן היה תאב בצע ובעל מידות לא טובות ולא צורר גדול. ומצד שני בעלי אוזן רגישה יכולים לזהות בין השורות כי לבן הסתיר בקרבו רוע ורשעות גדולים. אכן דוקא על אויב 'תמים' זה נאמר בהגדה של פסח כי הוא היריב הגדול ביותר של האבות בכך שהוא רצה 'לעקור את הכל', כלומר לאבד את בית יעקב באופן מוחלט. נראה שמחמת הקושי לזהות זאת את השנאה הזאת, נאמר בהגדה של פסח: "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב". כלומר יש צורך לעמול וללמוד את איבתו של לבן ליעקב כדי להבין אותה לאשורה.
מטרתו של לבן
אם נסכם את מערכת היחסים בין לבן ליעקב נמצא שלבן ביקש לבלוע את עולמו של יעקב[1]. המטרה העליונה שלו לא היתה להרוג את יעקב כמו אויב רגיל, אלא להגיע למצב שיעקב וביתו יתפתחו רק כחלק מבית לבן, ולא יהפכו ליישות נפרדת. כך לבן יוכל לקחת את כל הכוחות הפלאיים של סגולת ישראל, ולהפך אותם לרעה תחת כנפיו. למען מטרה זו, לבן פיתח מאד את קשרי הידידות והמשפחתיות. הוא הוביל למצב של חיבור גמור ובלתי ניתן להפרדה בין יעקב לבינו. ודווקא כך, בתוך מערכת כזאת, המטרה היא "להשמיד את הכל": כלומר כל ההבטחות והשבועות שנערכו לשלושת האבות יתמוגגו ויתבטלו כאשר לבן יאסוף את יעקב אל תחת כנפיו בחיבוק דוב.
דוגמה טובה לכך היא בפגישה הראשונה של לבן עם יעקב. לבן חיבק ונישק אותו, ורש"י כותב שמטרתו הנסתרת היתה לגלות תוך כדי החיבוק את רכושו של יעקב כדי לגנוב אותו (כט, יג). המהר"ל (גור אריה על הפסוק) מסביר את דברי רש"י שמטרת לבן לא היתה רק להשיג ממון ורכוש, אלא להשיג דריסת רגל בתוך עולמו של יעקב ולהגיע עד הרבדים הנסתרים ביותר של אישיותו. כלומר יש חיבוק ונישוק כאלה שמיועדים כרגיל ליצור מגע וקירבה, אך מדובר בקרבה הורסת ומחריבה כשמדובר על השתלטות גויית על עולם הרוח של עם ישראל. לבן רצה לכלוא בעולמו את כל ההבטחות הגדולות איתם בא יעקב מחיי האבות.
מטרתו של יעקב
אולם כאן רואים גם את הצד השני - דרכו של יעקב מול לבן. בפועל יעקב הצליח לעשות ללבן בדיוק את מה שלבן תכנן לעשות לו: השכר שיעקב קיבל מלבן הוא את בנותיו ושפחותיו שהולידו את כל ילדיו. גם את כל רכושו 'הלאים' יעקב מלבן. כלומר שממנו הוא שאב את משפחתו והמשכיותו.
באופן כללי יותר, דרכו של יעקב היתה דרך הסיבוכים: ככלל, במצבים המורכבים השונים יעקב לא פעל כדי לצאת מהם באופן ישיר, אלא הוא שהה בתוכם והצליח לצאת מהם כאשר מהם עצמם הוא גדל וזכה לשפע טובה. זו היתה התשובה הטובה ביותר לאיבתו של לבן. אם לבן הוא אויב האורב בתוך החיים התמימים, שם – באותה הדרך עצמה, יעקב ינצח אותו לבסוף. בתוך כל מערכה יעקב לא נלחם חזיתית אלא הוריד את הראש. אך לבסוף התגלה איך הכל בעצם פעל לטובתו.
וכך גם ביחס ללבן: בסופו של דבר את כל אבני הבנין של חיי יעקב הוא שאב מלבן. בלי לבן לא היה ליעקב כלום. זוהי הסיבה שבני לבן התלוננו ואמרו: "לקח יעקב את כל אשר לאבינו, ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה".
צומת מרכזית במאבקי הקרבה-איבה בין לבן ויעקב נסובה סביב לאה. מדוע באמת היה חשוב ללבן לרמות את יעקב ולתת לו את לאה במקום רחל? מה הרוויח בכך? היה חשוב ללבן להביא למצב שאפילו בגורם החיים היסודי ביותר – לבן הוא שיעצב את חיי יעקב. הוא רצה לתת לו דוקא את לאה משום שכולם הבינו שהיא מתאימה לעשיו ולא ליעקב (ראה רש"י כט, יז). כלומר לבן רצה להגיע למצב שתהיה לו ולעשיו שגרירה קרובה בביתו של יעקב שתמסמס את היעוד שלו ותוביל אותו תמיד לכיוונם. כלומר לא רק החותן של יעקב ילך נגד דרכו, אלא גם אשתו. וגם כאן קרה בפועל ההיפך: התגלה כיצד לאה הצטרפה לקדושתו של יעקב והולידה מחצית מן השבטים.
כשלבן הבין לבסוף שיעקב תמיד ינצח אותו מבפנים, הוא הציע פיתרון שהיווה למעשה כניעה ביחס לגישה שלו עד אז: הוא ביקש מיעקב שיעשו מצבה אשר תפריד ביניהם באופן רשמי וקבוע. כלומר הוא הבין שכל נסיון להמשיך ולנכס את חיי יעקב אליו לא יצלח, אלא להפך –יעניק עוד חיים וברכה ליעקב.
[1] רמז לכך בדברי תרגום יונתן (במדבר כב, ה) שכותב שלבן הארמי הוא בלעם, ושמו של בלעם הוא מלשון בליעה. וגם בשמו של לבן עצמו רמוזה כוונה זו משום שהצבע הלבן 'בולע' בקרבו את כל שאר הצבעים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
