מדוע יעקב לא נולד בכור?
כשקוראים את המאבק בין יעקב ועשיו על הבכורה, עולה שאלה פשוטה: מדוע עשה ה' שעשיו יוולד ראשון, וכך יעקב יאלץ לקנות את הבכורה? מדוע לא עשה ה' שיעקב יוולד בתור בכור מלכתחילה?
מבט חדש על שאלה זו עולה מתוך תיאור המקרה של מכירת הבכורה. במעשה זה מתבאר שעשיו הבכור לא הצליח לממש את הבכורה בחייו באופן שתהלום אותו. הבכורה היתה כל כך בלתי מתאימה לו וכל כך זרה לנפשו, עד שהיא הביאה אותו אל סף המוות! כך התברר באופן הפשוט ביותר שעשיו אינו ראוי להיות בכור.
ברקע למעשה מכירת הבכורה כותבת התורה שעשיו היה נתון בחולשה קשה וקיצונית (כה, כט): "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף... הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי". השורש 'עיף' בתנ"ך אינו מתאר חוסר שינה כפי הנהוג בימינו. שורש זה מופיע בהקשרים קיצוניים של אדם המגיע אל חולשה עצומה, ואף אל סף מוות. משום כך נדיר שהתנ"ך כותב על אישיות מסויימת שהיתה עייפה. ואכן כך הוא גם לגבי עשיו: נשווה בנפשנו באיזו חולשה היה עשיו נתון, עד כדי כך שהוא לא היה מסוגל להרים את הקדירה לבדו, והוא ביקש מיעקב להאכיל אותו.
כך מובן שכאשר עשיו אומר (לב): "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" הכוונה היא כפשוטו – עשיו היה גוסס באותה השעה! משום כך מציינת התורה שרק בעקבות אכילת הנזיד, עשיו היה מסוגל לעמוד שוב על רגליו אחר שהאכילה השיבה את נפשו (לד): "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ".
ר' יוסף בכור שור מסביר כיצד עשיו נמשך אחר הציד עד כדי כך שעמד למות: "והוא עיף. דרך הציידים להיות עייפים ורודפים אחר החיות, ופעמים טועים ביער שלשה וד' ימים, [ויגיע] להם רעב וצמא, וכן היה לעשו עד שהגיע לשערי מות, ולא היה יכול להשיג ידו אל פיו, כמו שהוא אומר.... (ל) הלעיטיני נא וגו'. כלומר: שפוך לתוך פי ואני אוכל, שאיני יכול אפילו לתת לתוך פי... ויאכל וישת. ותשב רוחו אליו".
גם הספורנו מפרש באופן זה. הוא מוסיף שהעובדה שעשיו הביא על עצמו את המוות (לולא עזרת יעקב) היא הנימוק של יעקב לכך שראוי למכור לו את הבכורה: "מכרה כיום. כי בהיות היום כל מגמת פניך אל מלאכתך באופן שאתה כל כך עיף שאינך מכיר הנזיד, אין ספק שלא תוכל להתעסק בעניני הבכורה לשרת לאל יתברך ולעשות את הראוי לבכור".
הכלי יקר ממשיך בכיוון זה ומבאר שהנזיד שיעקב הכין היה בתור סעודת אבלים על עשיו עצמו העומד למות! – "...נראין הדברים שבכוונה ולא במקרה יזד יעקב נזיד, כי ידע שיבוא עשו מן השדה והיה רצונו לקנות ממנו הבכורה, ולטעון עליו: הרי אתה הולך בכל יום במקום גדודי חיות וחייך תלוין לך מנגד, ולמה זה לך בכורה, כי בעיני אתה חשוב כמת בכל יום, ועל כן עשה תבשיל של עדשים שעושין להברות את האבל, על דרך שפירש רש"י בפסוק מתנחם לך להורגך (בראשית כז מב): "כבר שתה עליך כוס של תנחומין". כך עשה יעקב סעודת הבראה על עשו, לומר לו הרי אתה דומה בעיני כאילו אתה כבר מת ולמה זה לך בכורה, והודה עשו לדבריו ואמר: הנה אנכי הולך למות", ואני קרוב יותר אל המיתה מן החיים אם כן למה זה לי בכורה".
מעשה מכירת הבכורה מראה עד כמה עשיו לא היה מתאים לבכורה. הבכורה בבית אברהם מחייבת יכולת להוביל את העולם בדרך ה'. אך עשיו חי חיים אחרים בתכלית: הוא לקח את הכוחות הגדולים שפיעמו בו בתור בכור, והשקיע אותם לחלוטין בחיי ציד עד כדי כך שעמד למות. לאור זאת מובן מדוע יעקב לא נולד בכור מלכתחילה: הקב"ה לא רצה שהבכורה תשוייך ליעקב כגזירה משמים בלבד. הוא חפץ שיעקב יקבל את הבכורה רק לאחר שיתברר שהיא מתאימה לו ולא לעשיו. בפרשת מכירת הבכורה התברר איזה ביטוי צריך להיות לכוחות האלוקיים הנמצאים בנפשות משפחת אברהם: אם הכוחות הללו יתבטאו בחיי המעשה בלבד הם יתממשו במקומות הקיצוניים ביותר של ציד עד מוות. התגלה שהביטוי העיקרי של הכוחות הגדולים האופייניים לישראל צריך להיות בחיי הרוח.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
