נפלאות הרעב
הרעב שנפל על ארץ ישראל מיד עם הגעת אברהם אליה, היה נקודת מפנה מהותית ביחס להתבססות בארץ הנבחרת.
יש לזכור שכאשר אברהם נדד מאור כשדים אל ארץ ישראל, היתה זו בחירה בדרך חיים מפתיעה ומפליאה: הוא עזב את אזור הנהרות הגדולים – הפרת והחידקל, שהוא היה האזור השפע ביותר של העולם. אברהם נטש את החיים באזור זה, ועבר משם אל ארץ כנען הפורה הרבה פחות, ארץ שאין בה נהרות גדולים והיא תלויה כל העת בגשמים. לא די בכך, אלא שבתוך ארץ כנען אברהם, דבק בעיקר באזור הנגב היבש – 'הלך ונסוע הנגבה'.
מעבר אברהם לארץ ישראל גרמה בודאי לגויים רבים לעמוד נפעמים מול מי שבא להקים את העם הנבחר במקום הכי פחות נח ב'סהר הפורה'. והנה מיד עם הגעת אברהם לארץ התממש התרחיש הגרוע ביותר שיכול היה לנבוע מקשיי האקלים שלה: התהווה רעב בארץ כנען. כך אברהם נאלץ לנדוד מן הארץ מעט לאחר הגעתו אליה. הוא נזקק לנדוד אל ארץ השפע השניה – ארץ מצרים. ניתן לדמיין את המתנגדים לאברהם עומדים ומלגלגים עליו: אם אברהם בהיותו לבדו נאלץ לנדוד ולצאת מן הארץ בשעת הרעב, כיצד יוכל להקים שם עם שלם? האם כל העם יקום בשעת רעב וירד למצרים?
אולם כשמתרחב המבט, וכשמתבררים המשך תולדותיו של אברהם במצרים, מתחילות להתקבל תשובות: ראשית, יש להבין כי לא לחינם התרחש רעב בארץ מיד עם בוא אברהם. רעב זה נועד לערער את כל יושבי ארץ כנען, שאותם בא אברהם להחליף. עם הגעת אברהם לארץ ערך הקב"ה 'מבחן' לכל יושבי ארץ כנען ומבחן זה נועד לגלות את הקשר המיוחד שיש דוקא לאברהם אל ארץ ישראל, בניגוד לשאר עמי הארץ.
ובכן הנדידה של אברהם למצרים היתה שלב חדש בגילוי גדולתו של אברהם. מצרים שהיא הארץ היציבה והחזקה של האזור, היא גם ארץ הבירה של כל מחוזות בני חם. דוקא בארץ זו התגלתה באופן מובהק העליונות של אברהם וביתו ביחס לכל עמי האזור. ראשית, הניסיון של פרעה לחטוף את שרה מכך שהוא זיהה מיד את העליונות שיש בבית אברהם על פני כל הגויים שהכיר, כפי שיתבאר בהמשך. אך אין די בכך. לאחר לקיחת שרה התגלתה העליונות של אברהם באמצעות ניסי הנגעים על פרעה וביתו. כך ניצח אברהם את פרעה בארצו. וכבר בשלב זה ברור כי אם אברהם ניצח את המלך החזק באזור בארצו שלו, קל וחומר שאברהם יגבר על עמי כנען בארץ שהובטחה לו.
אך השיא מגיע כאשר פרעה נאלץ להעניק לאברהם רכוש ומקנה רב ואיתם אברהם חוזר לארץ ישראל. אז מתגלה כי נדודי אברהם למצרים לא היו על מנת לחסות בחסות מצרים, אלא להיפך: הוא נדד על מנת להתגבר על מצרים ולהגיע למצב שהשפע שלהם יהיה מנותב לטובת חיי אברהם בארץ ישראל. וכך התגלה לפתע כי גם בעתיד יהיה כן: עם ישראל ישב בארץ שהיא אמנם הפחות פוריה באזור, אך הברכה היא שתנדוד אל ארץ ישראל ותקיף את ישראל בנחלתו.
בשלב זה מתברר כי גלות אברהם למצרים אינה בגדר נטישת ארץ כנען, אלא להיפך – התעצמות בה באמצעות 'ניכוס' של השפע והברכה הקיימים במצרים לטובת ארץ ישראל. נוצר מצב שאברהם חוזר לארץ כנען כאשר יש לו שפע וברכה, בעוד שכל עמי כנען התערערו מחמת הרעב ואחיזתם בארץ נחלשה. מן הסתם היו רבים מבני כנען שנדדו אף הם למצרים כדי להתפרנס, כפי שמצינו ברעב בימי יעקב. בכך כולם איבדו את היכולת לעמוד בארץ כנען באופן עצמאי. רק אברהם זכה למגמה הפוכה של התגברות על מצרים ולא התרפסות בפניה. וכך מעמדו של אברהם נהיה עליון על כל יושבי הארץ.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
