סדר שבעים האומות
בפרשת נח (פרק י) נמנות שבעים הצאצאים שיצאו מנח, ומהם קמו שבעים אומות העולם. מאז אותם הימים, במשך אלפי שנים היתה כל אומה שרויה בשלוה בנחלה שניתנה לה בהתפלגות שבעים האומות בימי מגדל בבל, ולא קם כנגדה כל מערער. כל האומות כיבדו את המסורת העתיקה של סדר שבעים האומות. המדרש (במדבר רבה כ, טז) מספר על הסכם קדום שבו קבעו כל האומות כי הגבולות אינם ניתנים לשינוי: "הגבולין הללו שנקבעו מימי נח שלא תכנס אומה בגבול חברתה...".
חלוקת העולם לשבעים אומות היא על פי חכמתו של הבורא. כשם שסדר האדם הפרטי הוא רמ"ח איברים ושס"ה גידים, כן גם לאנושות כולה יש סדר המעמיד אותה, והוא מורכב משבעים אומות. כך נאמר במדרש תנאים לדברים (פרק לב): "'בהנחל עליון גויים גו'' – מלמד שביקש המקום להנחיל את העולם לאומות. 'בהפרידו בני אדם' – בשעת הפלגה פירש החומה של כל אומה ואומה שלא יהו מעורבין: שילח בני גמר לגמר בני מדי למדי בני יון ליון". במדרש אגדה (בראשית יב, ו) נאמר שנח יצר חרם ושבועה שלא יסיגו פלגי האנושות זה את גבולו של זה: "נח החרים בשעה שחלק הקדוש ברוך הוא את הארץ לשלשה בניו, שלא יהא אחד מהם נכנס לתחום חבירו".
כמובן לאורך השנים היו מלחמות, בריתות וכיבושים, אך המלחמות שהתהוו היו בעיקר סביב סכסוכי גבולות וניסיונות מקומיים של התגברות על השכנים. היו אפילו שיעבודים והפיכת הארצות הסמוכות למעלות מס, אך במשך אלפי שנים (עד ימי סנחריב) לא היתה יומרה של מאן דהו להגלות את כל בני האומה מארצם עד כדי מחיית שמה ואיבוד זכרה. ניתן להמשיל זאת לאחים בני משפחה שבדרך העולם יכולים להגיע למריבות ועימותים רבים, אבל אח לא יקום לרצוח את אחיו נפש.
במדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק כד) נאמר ששבעים האומות מכוונות כנגד הסדרים העליונים בשמים: "רבי שמעון אומר: קרא הקב"ה לשבעים מלאכים הסובבים כסא כבודו ואמר להם: בואו ונבלבל את לשונם... וירד הקב"ה ושבעים המלאכים הסובבים כסא כבודו, ובלבל את לשונם לשבעים גוים ולשבעים לשון...". וכן באוצר המדרשים (היכלות) מפורט סדר השבעים השולט ברקיע: "שבעים כסאות של מלכות יש לו לקב"ה מעין כסאי מלכיות שבעולם כנגד שבעים אומות שבעולם...".
וכמו בשמים, מספר השבעים עומד ביסוד סדרי העולם התחתון, כפי שמבאר החזקוני (דברים ו, ד): "...שהקב"ה ברא מעשיו בשבעים שבעים, כיצד? ישראל אחד משבעים שבאומות, האומות אחד בשבעים שבבהמות, בהמות אחד משבעים שבעופות... והקב"ה מלך על כולם".
הסדר הקדמוני של שבעים האומות הוא הסיבה לכך, שלאורך אלפי שנים מאז בריאת העולם לא הופיעו אימפריות. שום עם לא ניסה לכבוש מרחב שלם של ארצות ולהפוך אותו לממלכה אחת. ממלכה שכזו יכולה לקום רק אם תחריב תחילה את האומות שהיא כובשת, משום שכל עוד מצויים בני העם בארצם הקדומה, הם ימרדו וינסו לשוב לחירותם.
הרס סדר האומות ושמירתו על ידי ישראל
אולם לאחר אלפי שנים הסדר הקדמוני של העולם השתנה באחת על ידי סנחריב מלך אשור, אשר קם ובלבל את כל האומות. ההרמוניה האנושית המופלאה הופרה על ידו. מאז והלאה סדר השבעים אינו קיים, ולכן מופיעות באנושות צרות ומלחמות רבות הנגרמות מהפרת האיזון הטבעי של האנושות.
אך עם ישראל הוא היחיד המשמר את זכר האומות. השם והשארית של שבעים האומות נשמרים מכח התנ"ך, בו נמנות כולן בפרשת נח ובתחילת ספר דברי הימים. רבות מן האומות נזכרות במקומות נוספים ברחבי התנ"ך. כך כל יהודי הלומד בכתבי הקודש על העמים הקדומים משמר ומעורר את זיכרם. לכן כל עוד ישראל קיימים, יש תקוה גם לשאר האומות לשוב לקדמותן.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.