סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בפרשת חיי שרה נפתח פרק חדש בתולדות האבות. נקודת הכניסה לפרק זה הוא מות שרה. זוהי אינה תופעה יחידית, אלא היא אופיינית לחומש בראשית. לכל אורך חומש בראשית הקב"ה משגיח על האבות ומלוה אותם. אך בתוך הליווי האלוקי המתמשך ישנם פרקים שונים. ניתן היה לחשוב כי ה' היה תמיד עם כל האבות, נשיהם ובניהם בו זמנית – כל אחד כפי ברכתו, צדקתו וההשגחה שעליו. אך לאורך החומש מתברר כי בכל שלב של החומש הברכה האלוקית התמקדה באחד מן האבות או האימהות. רק לאחר מות אחד האבות או האימהות, אז עברה הברכה האלוקית המיוחדת להתמקד על בנו. משמעות הדבר היא שלכל אחד מן האבות יש תקופה מסוימת שבה הוא ה'מרא דאתרא' של השראת השכינה עליו. לכל אחד מן האבות (וכן האמהות) יש דרך השגחה יחודית לו, ובזמנו הקב"ה היה קרוב אליו בדרכו. בהתאם לכך - לכל אחד מדורות האבות בחומש בראשית היה זמן שבו הוא היה מוקד ההתרחשויות, וה'מרכבה לשכינה'.
על עיקרון זה עמד החתם סופר (תורת משה כה, יא): "'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו' – שמעתי מאדמ"ו זצ"ל כי אין הקדוש ברוך הוא מניח את התלמיד להיות גדול כל זמן שהוא אצל רבו, דשרגא בטיהרא מאי מהני (חולין ס, ב), רק אחר שמת אברהם בירך אלהים את יצחק, וכן ביעקב כשיצא מאביו אז ראה תיכף מראה נבואה".
אם כן, העיקרון הראשי הוא שבחיי אברהם ה' הופיע בעיקר בתור 'אלקי אברהם', גם כאשר יצחק כבר חי ופעל. רק לאחר מות אברהם אז ה' התגלה בתור 'אלקי יצחק', ובמות יצחק ה' התגלה כ'אלקי יעקב'.
לאורך החומש ישנם מספר פסוקים המצביעים על מעבר ברכת ה' בנקודות של מעברי הדורות בין האבות:
על חילופי דורות אלו בין שתי האמהות כתב הכלי יקר (א): "וכך היה: שעד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה ונעשית דוגמת שרה ממש כמו שפירש רש"י... וזהו קישור נכון בסמיכות פסוק זה אל הזיווג של יצחק".
וכך מסביר זאת הכלי יקר: "ויברך אלהים את יצחק בנו. לא רצה לברכו בחיי אברהם לפי שכבר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם 'והיה ברכה' – הברכות מסורות בידך ואיך יקח הקדוש ברוך הוא מידו מה שכבר נתן לו?".
ואכן, למרות שיעקב קיבל את הברכה באותה השעה, בפועל היא חלה עליו רק כאשר הוריו מתו, שהרי עד אז הוא כלל לא היה 'גביר לאחיך' אלא היה נתון בגלות ארוכה וקשה[2].
מתי החלה ברכת יעקב להתממש? בפרק לה, (ח-י) מוזכר מות דבורה מינקת רבקה: "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת". רש"י כותב שבאותה השעה מתה גם רבקה. והנה אנו מוצאים שמיד בירך ה' את יעקב: "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ..." (לה, ט).
ועדין – עד שלא מת יצחק, יעקב לא זכה לירש את הארץ המבורכת. רק לאחר מות יצחק ("וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים" – לה, כט) נאמר שיעקב ישב בשלוה בארץ כנען (לז, א): "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן". ומפרש רשב"ם כי זה היה השלב שבו התממשה בכורת יעקב: "וישב יעקב – עשו הלך אל ארץ אחרת מפני יעקב אחיו, אבל יעקב ישב אצל אביו בארץ מגוריו כי לו משפט הבכורה".
נמצא שאופי השראת השכינה על האבות ובניהם השתנה בכל דור כפי תכונתו. הקב"ה אינו מאציל על בני העם הנבחר אור אחיד ובלתי משתנה, אלא לכל דור הקב"ה מתאים את ההארה המתאימה לו. כך מתגלה שכל אחד מן האבות נברא משמים באופן שהוא יתאים לאור האלוקי המיוחד שחל עליו. ואותו האור שחל על האב העיקרי האיר מכוחו באותה השעה על כל בני המשפחה. וכך המשפחה כולה זכתה להיות מוארת באורם של האבות, בזה אחר זה.
[1] חז"ל והמפרשים ביארו שכאן אין מדובר במיתה ממש, אלא במיתה מבחינה רוחנית – שהרשעים קרויים מתים, או שה' החשיב את תרח כמת בכדי לפתור את אברהם מכיבוד אב. מכל מקום לענייננו – רק לאחר שהגיע השלב שבו התורה מחשיבה את תרח כמת, מתחיל להופיע הייעוד של אברהם.
[2] בהתאם לכך מבאר רש"י (לב, ו) שהשפע איתו חזר יעקב מחרן עדין לא היה מכח ברכות אביו: "אבא אמר לי (כז כח) מטל השמים ומשמני הארץ, זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת מקץ | הופעת החלומות אצל יעקב ויוסף יעקב אבינו הוא הראשון שחלומותיו הוזכרו בתנ"ך. אצל יעקב התגלו החלומות...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - בראשית
מאמר סקירה | נושא מרכזי ביותר בחומש בראשית הוא הברכה והקללה. סדר הופעות הברכה והקללה הוא תהליך של התפתחויות...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - בראשית
פרשת לך לך | נפלאות הרעב הרעב שנפל על ארץ ישראל מיד עם הגעת אברהם אליה, היה נקודת מפנה מהותית ביחס להתבססות...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - בראשית
פרשת לך לך | במדרש סדר עולם רבה (פרק א) נפרס סדר המאורעות המתוארים בפרשת לך לך: "אברהם אבינו היה בשעה שנדבר...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - בראשית