איש צדיק תמים - תרגם אונקלוס: גבר זכי שלים

המילה "צדיק" מתורגמת בכל מקום זכי (זכאי), מלשון "לזכות בדין". ללמדנו שאין פירוש המילה צדיק (בתורה), בעל מעלה רוחנית עליונה, אלא מי שזוכה בדין של מעלה. [וכן ישנו "צדיק" בדין של מטה - "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" (דברים כה א), ותרגומו: "ויזכון ית זכאה ויחיבון ית חייבא"]. תואר זה נאמר על נח, לעומת שאר בני הדור, שיצאו חייבים בדין ולכן נגזרה עליהם מיתה.

וכך מבואר בדברי רס"ג בספר אמונות ודעות מאמר ה - "נקרא צדיק מי שרוב מעשיו זכיות, ורשע מי שרוב מעשיו חובות. והענין הזה דומה לדברים הטבעיים. והוא שהחכמים קורין לדבר חם, כאשר יהיה החום בו יותר מן הקור, וקורין לדבר קר, כאשר יהיה הקור יותר מן החום. וקורין לגוף בריא כשהבריאות בו יותר, וחולה, כשהחולי בו יותר. ועל הדרך הזה באו השמות הנבואיים, שקורין האדם צדיק כשיהיו רוב מעשיו צדק".

וכן ברמב"ם בהלכות תשובה (פ"ג ה"א) - "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני, וכן המדינה אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן הרי זו צדקת, ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו רשעה, וכן כל העולם כולו".

המילה "תמים" מתורגמת "שלים" כלומר שלם. לכאורה אם משמעות הצדיק היא רק היותו זכאי בדין, לא שייך שלימות בזה, כי או שהוא זכאי או שאינו זכאי, ואי אפשר להיות זכאי הרבה או קצת. לכן צריך לומר שתואר השלימות שנאמר על נח הוא עניין בפני עצמו ושייך להמשך הפסוק "תמים היה בדורותיו". [וכך הוא בתרגום המיוחס ליונתן - "שלים בעובדין טבין היה בדרוהי"]. אבל אולי אפשר לומר שכשהמילה "זכאי" באה בצירוף "שלם", הכוונה לומר שהזיכוי לא היה בגלל רוב זכויות מועט, אלא שהיה זכאי באופן מוחלט כי היו מעשיו טובים מאוד.

ועיין פירוש רמב"ן כאן.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.