באלוני ממרא - תרגם אונקלוס: במישרי ממרא

מישר בארמית הוא כמו מישור (בקעה רחבה) בלשוננו, ו"מישרי ממרא" היינו מישורי ממרא, המישורים של ממרא. באופן פשוט משמע מהתרגום כאן שהמילה "אלון" משמעותה מישור. אבל יש בעיה כי יש מילים רבות בתורה שאונקלוס מתרגמם באותו אופן - ככר הירדן (בראשית יג י) מתורגם מישר ירדנא; עמק השִׂדים (שם יד ג) מתורגם מישר חקליא; איל פארן (שם פס' ו) מתורגם מישר פארן; עין משפט (שם פס' ז) מתורגם מישר פלוג דינא; ערבות מואב (במדבר כב א) מתורגם מישריא דמואב; אבל השיטים (במדבר לג מט) מתורגם מישר שיטין. וכיוצא באלו במקומות נוספים.

כיצד יתכן שכל המונחים הנזכרים כאן - אלון; ככר; עמק; איל; עין; ערבות; אבל - מתורגמים בארמית באותו אופן? עמדו על כך רש"י ורמב"ן בפרשה שעברה (פרק יד פס' ו).

רש"י כותב - "איל פארן - כתרגומו מישור. ואומר אני שאין איל לשון מישור, אלא מישור של פארן איל שמו, ושל ממרא אלוני שמו, ושל ירדן ככר שמו, ושל שטים אבל שמו אבל השטים, וכן בעל גד בעל שמו, וכולם מתורגמים מישור, וכל אחד שמו עליו".

הרמב"ן הבין בכוונת רש"י, שבאותם ימים קראו למישור של פארן איל ולמישור של ממרא אלוני וכיוצא בזה, והקשה עליו מכמה הוכחות שלא נראה כך. לכן דעת הרמב"ן עצמו היא, שלכל אחד מהמונחים הנ"ל יש מובן מסוים [עי' בדבריו מה שביאר], אבל אונקלוס לא תרגם באפן מדויק אלא במשמעות הרחבה של העניין "שהוא רודף הענין לא המלות".

לעניות דעתי נראה שאין כוונת רש"י שהמונחים הנ"ל הם שמות פרטיים, אלא שהם סוגים שונים של מישורים [מעין פירושו של הרמב"ן את החילוקים ביניהם]. ובעברית לכל סוג של מישור יש שם בפני עצמו, אבל בארמית אין זה כך אלא יש שם אחד שכולל את כולם. ומה שאמר רש"י "מישור של פארן איל שמו" כוונתו שאותו סוג מישור שהיה בפארן תוארו בעברית הוא איל.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.