ויעתר יצחק לה' - תרגם אונקלוס: וצלי יצחק קדם ה'
תרגום "ויעתר" הוא "וצלי", וכך הוא גם תרגום "ויתפלל" (כגון לעיל כ יז) ולשונות תפילה אחרים (עי' לעיל יב ח ושמות ח ח ועוד). שוב אנחנו נפגשים עם מילים שונות בלשון המקרא, המתורגמות באותה מילה בלשון אונקלוס. העניין מסייע לנו ללמוד ממקום למקום את משמעות המילה הארמית, ולהבין ש"צלי" בארמית משמעותו תפילה, ומתוך כך להבין את פירוש הפסוק כאן.
אבל כפי שראינו, אונקלוס "רודף העניין לא המלות", ולכן אף שהסתייענו בו כדי להבין שיצחק התפלל, אין כאן הוכחה שתמיד פירוש "עתירה" הוא תפילה. וכך מבואר בדברי המפרשים כאן, שאף שכוונת הפסוק שיצחק התפלל, אין זה הפירוש המילולי של לשון עתירה. וכך כותב רש"י "ויעתר - הרבה והפציר בתפלה. ויעתר לו - נתפצר ונתפייס ונתפתה לו, ואומר אני כל לשון עתר לשון הפצרה ורבוי הוא", ועי' שפתי חכמים.
יש ללמוד משינוי הלשון במקרא לגבי התפילה, שמכונה בכל פעם בשם אחר (עד שחז"ל מנו עשרה לשונות תפילה, עי' מדרש רבה תחילת ואתחנן), על כך שאין כל התפילות שוות, אלא צורות ובחינות רבות יש להן. אבל אונקלוס מתרגם הכל באופן אחד, כי התרגום אינו מכוון לרובד הפנימי של הדברים אלא לעניינם הנראה ומצד זה כל התפילות שוות.
אפשר אולי לעמוד על הייחודיות של תפילת ה"עתירה", כשנבחין בכך ששינוי המשמעות המדויקת של המילה, הביא לשינויים בתרגום של סוף הפסוק. "ויעתר לו ה'" - מתורגם: "וקביל צלותיה ה'". נשים לב שבלשון המקרא יצחק עותר וה' נעתר, אבל בלשון התרגום יצחק מתפלל וה' אינו "מפולל" אלא מקבל את התפילה. כשהתפילה מתוארת בלשון עתירה "פעולת" יצחק היא יותר ישירה. אולי זהו היסוד לדרשת חז"ל (יבמות סד.) על פסוק זה "אמר ר' יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר. מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות".
יש עוד להעיר על כך שבתרגום לא נכתב "וצלי יצחק לה'", אלא "קדם ה'", וזה שייך לנושא הכללי של שינויים שהתרגום עושה ביחס לביטויים הנזכרים כלפי הקב"ה. אי"ה נעסוק בכך בפעם אחרת.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.