את המילה 'בראשית' תרגם אונקלוס: 'בקדמין'.
מפרשי התורה הציעו שתי דרכים עיקריות בהבנת הפסוק לפי פשוטו, דרך אחת היא שיש לקרוא את המילה בראשית כעומדת בפני עצמה וכאילו נאמר "בזמן הראשית" או "בראשית הזמן", ואז המשך הפסוק מתאר מה קרא אז בראשית זו. הדרך השנייה היא לקרוא את שלושת הפסוקים הראשונים ברצף אחד, וכאילו כתוב "בראשית בריאת השמים והארץ הארץ הייתה תוהו וכו' ואז אמר ה' יהי אור". ישנה גם אפשרות שלישית בהבנת הפסוק, והיא שהמילה "ראשית" מתארת איזה דבר שבאמצעותו או בשבילו ברא ה' את השמים והארץ. [אפשרות נוספת: הכתוב מציין שהדברים הראשונים שנבראו היו השמים והארץ. רש"י מביא אפשרות זו ודוחה אותה, ונדמה לי שאין מפרש שאכן פירש כך את הפסוק]. האם ניתן לעמוד על הבנתו של אונקלוס מתוך תרגומו?
נראה שהמילה "בקדמין" אינה נסמכת על ההמשך אלא עומדת בפני עצמה, כך שיש לשלול את אפשרות הפירוש השניה. כמו כן, אם אונקלוס היה סובר שהמילה ראשית מציינת עצם מסוים, כמו בפירוש השלישי, הוא לא היה מתרגמה לארמית אלא מניחה בצורה העברית, או מתרגם את המילה במובן של עליונות או יסודיות במילה הארמית ריש (=ראש) [כמו "ראשית ביכורי אדמתך" - "ריש ביכורי ארעך"], או נוקט בשמו של הדבר שבאמצעותו או בשבילו נברא העולם. נראה אם כן שאונקלוס מבין את הפסוק כמו הדרך הראשונה שהזכרנו, שהמילה ראשית מציינת את הזמן שבו אירעה הבריאה. [יתכן ג"כ שהבין כמו הפירוש שהזכרתי בסוגרים, ואולי משום כך נאלץ רש"י להתמודד מול פירוש זה].
יש להשלים מהלך זה בהשוואה לתרגום המיוחס ליונתן שתרגם "בראשית" - "בחכמתא". ונראה שהוא אכן הבין כאץפי הפירוש השלישי, ופירש שהדבר שבאמצעותו נברא העולם היא החכמה. כאמור בפסוקי משלי (יט יט) "ה' בחכמה יסד ארץ", וכמדרש חז"ל (מובא כאן ברש"י) שהעולם נראה בשביל התורה שנקראה ראשית.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.