מדוע פרעה מתרגש?

"ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה".

לא מובן מדוע "ותפעם רוחו" של פרעה. הרי מן הסתם זו אינה הפעם הראשונה שהוא חלם חלום. למה הוא כל כך מתרגש?

בימינו המדע יודע לספר שכל לילה אדם חולם הרבה חלומות. אם אדם מתעורר באמצע חלום, הוא זוכר את החלום. אם מתעורר בין חלום לחלום, הוא לא זוכר, כי יש שלב שבו החלום חולף ומגיע חלום אחר. כאשר מצמידים אלקטרומגנטים לראשו של אדם ישן, רואים שיש שינוי בגלי המוח כאשר הוא נמצא בין חלומות. בנוסף לכך, כשאדם חולם העיניים זזות בקצב מהיר, אך כאשר אינו חולם הן עומדות במקום.

אם כן, מדוע פרעה מייחס כזו חשיבות לחלום? האם אינו יודע שכל אדם חולם חלומות רבים? שחלומות הם שטויות? אלא, עיקר העניין הוא שפרעה מתעורר ונפשו מוטרדת מהחלום. אדם לא חייב ליחס חשיבות לחלומות אם אין נפשו מוטרדת מהם. כתוב בגמרא שאם נפשו של אדם עגומה עליו בעקבות חלום שחלם, יעשה הטבת חלום. כלומר המדד הוא - דווקא אם נפשו עגומה. רק אם הוא מוטרד רגשית בשל מה שחלם, אז ייחס לכך חשיבות. אבל לא כתוב שיש לייחס ערך לחלום מצד עצמו. וכאמור רוחו של פרעה נפעמת ממה שראה בחלומו. הוא לא סתם פתאום מייחס לכך חשיבות, אלא כיוון שנפשו עגומה מכך. "ותפעם" במובן של התפעמות רגשית שלילית, ולא חיובית.

הסיבה לדיכאון

באופן כללי צריך לשאול, מדוע בכלל קורה לאדם שנפשו עגומה? מה קורה אצלו שמופיעים פתאום רגשות שליליים? בימינו קוראים לזה חרדה ודכאון. אנשים רבים בעולם המודרני סובלים מכך. תוך כמה שנים זו תהיה המחלה הנפוצה ביותר אצל אנשים בארצות המערב, וכמובן היא תפגע בתוחלת החיים ובאיכותם. כבר היום היא המחלה המזיקה ביותר לנוער מגיל ארבע עשרה ומעלה בארצות המערב. אך מה קורה לאדם, שגורם לו להימצא בדיכאון או בחרדות?

כתוב בספר אורות התשובה, שהנשמה טועמת את הטעם המר של העבירות. את הנשמה אי אפשר לרמות, אי אפשר לשנות. "נשמה שנתת בי טהורה היא", אין היא מתאימה אל העבירות שהאדם עושה. וכאשר הנשמה טועמת את טעם החידלון ממעשים טובים ואת הריקנות שבעבירות, והיא מרגישה רע, זה עולה מתת המודע של הנשמה אל ההכרה, ואז האדם מרגיש מדוכא. ואי אפשר להשתיק זאת באמצעים חיצוניים. והצדיקים לא כן הם. הם חיים בשלוה, ונשמתם טועמת את הטוב לה והמתאים לה.

החלום - זמן של פנימיות

מסופר בגמרא על המצביא הרומאי טיטוס, שלאחר שהחריב את בית המקדש, נכנס יתוש דרך אפו אל תוך מוחו, והיה מנקר את ראשו ואוכל אותו מבפנים. כדי להשתיק את היתוש, טיטוס שכר נפח שיכה בפטיש לידו במשך כל היום וכך גרם ליתוש להפסיק. אבל לאחר שלושים יום היתוש התרגל לרעש והמשיך במעשיו. המהר"ל מסביר את הסיפור בצורה דומה למה שאמרנו- משמעותו של היתוש היא שכנס בטיטוס כוח שהיה משחית את מוחו ואת נפשו. וכדי להינצל מהכוח הזה ולהפסיק אותו, הוא נעזר ברעש חיצוני שחשב שיועיל לו, אך זה לא הועיל לזמן רב. כך מסביר מרן הרב קוק בעין אי"ה (שבת א, פ"א, ל"ח)- אדם שיש לו חרדה ודיכאון, מה הוא עושה כנגדם? מנסה להשתיקם על ידי סערת החיים החיצוניים, שחוק ומשתה, גירויים וריגושים. הוא מנסה לשכוח את מצבו הפנימי בעזרת עיסוק בכל מיני דברים מלהיבים ומרעישים, שהם חלק מרכזי בתרבות המערב של ימינו. יתכן גם אדם שמתעלם ממצבו הפנימי עקב טרדת החיים ועמלם. הוא עובד כל כך קשה שאין לו זמן להיות בדיכאון. הוא קם מוקדם, עובד כמו חמור, וכשמסיים לעבוד נופל "גמור" על המיטה. אין לו זמן לחשוב, אז הוא שוכח שהוא בדיכאון. במה דברים אמורים? בזמן הערות. אבל בזמן השינה, אין סערת חיים חיצונית, אין שחוק ומשתה, אין טרדה, ואז כוחות הנפש מתעוררים. אז הכול צף ועולה, ולכן יש לאדם חלומות עגומים מאוד. בזמן השינה נחשף מצבו הפנימי האמיתי של האדם.

מהו החלום?

כפי שאמרנו, החלום הוא תופעה רחבת ממדים. אדם חולם הרבה מאד חלומות בכל לילה. חקר החלום עד היום לא העלה תשובה ברורה לשאלה מהי מטרת החלום, אך ברור שאין הקב"ה בורא דבר לשווא. שום דבר בעולם לא נברא לשווא, אפילו זבוב קטן, וקל וחומר תופעה עצומה כזאת החובקת את כל האנושות. אמנם אם נחת לי זבוב על היד, לא חשוב לי לדעת למה זה קרה, אך על תופעה רחבה כל כך אנו צריכים לשאול מה תכליתה.
והתשובה היא - ה' מדבר אל האדם דרך החלום. על נביא כתוב "בחלום אדבר בו".

כמובן לא כל חולם חלום הוא נביא. אצל נביא אלו חלומות של אמת- קדושים, עליונים, נשגבים וטהורים. אך אם ה' מדבר אל הנביא בחלום, ה' גם מדבר אל האדם הפשוט דרך החלום. גם כאשר אינו נביא, יש אצל אדם פשוט ניצוץ של נבואה בחלום. אנו מוצאים אפילו נבואה מלאה אצל אנשים שאינם ראויים לנבואה. ישנה הקושיה הידועה- כיצד ה' דיבר להגר, לאבימלך, ללבן וכו', הרי אלו רשעים, וכתוב "אין הנבואה שורה אלא על גיבור חכם וענו"? אלא הקב"ה מדבר אל מי שהוא רוצה, ואם אותו אדם אינו ראוי, אז זו נבואה חד פעמית. זה לא אומר שהם קשורים אל הקב"ה, אלא זו פגישה קצרה בדרך קרי. וגם אצל אדם רגיל, ה' מדבר אליו דרך החלום, גם אם אינו בדרגה של נביאים. ה' מתגלה לכל אדם בסוד ההשגחה הפרטית, מדבר אלינו בדרכים רבות, אלא שלפעמים קשה לנו להבין מה הוא אומר. ובין השאר ה' פונה אלינו גם דרך החלום.

אגרת מהקב"ה

השאלה שאדם צריך לשאול היא, מה ה' אומר בחלום? שהרי לא תמיד האמירה היא ברורה כמו "קח את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק", אלא לפעמים גם מעורפלת, כמו שבע פרות הרועות על היאור. מוסבר בעין אי"ה- החלום זה איגרת שהקב"ה שולח. האיגרת היא נקודתית- יש לה משמעות, והיא צריכה פתרון. "ואין פותר אותם לפרעה", הגמרא אומרת "אלמא חלמא דלא פשר כאיגרתא דלא מקרי", חלום שלא נפתר הוא כאגרת שלא נקראה. כמו אדם השולח לחברו אגרת והוא רוצה לומר לו משהו, אך חברו לא קורא אותה, כיוון שאינו מבין. היא כתובה בקוד שאינו יודע לפצח והוא לא יודע מה כתבו לו. כך חלום שלא נפתר הוא כאגרת שלא נקראה. צריך לפתור את החלום, להבין מה רבונו של עולם אומר לי. ואת זה לא כל אחד יודע. הגמרא אומרת שכדי לפתור חלום צריך לדעת הרבה דברים. צריך לדעת להבין בעומק הפסיכולוגיה והנפשיות של האדם, צריך להכיר את המציאות הסובבת, וצריך ליצור גשר בין המציאות ובין מה שקורה לאדם בחלום, וכך להסביר לו מה האיגרת אומרת לו. מה תוכן המכתב. אך יוסף כן יודע. הוא מכיר את נפש האדם, מכיר את הכלכלה, מכיר את ניהול המדינה. הוא כלכלן בכיר ופסיכולוג בכיר, הוא מכיר את כל המערכות, ויש לו חכמת אלוקים, ועל כן הוא יודע לפתור את החלום.

הכשרה נפשית

מדוע החלום בא בצורה כזאת שמצריך פתרון? למה שלא יבוא החלום בצורה ישרה כך שנבין אותו מיד? הסיבה היא מורכבותם של הדברים שמגיעים אלינו בחלום ומשמעותם לגבינו.
למשל, העצה של יוסף היא עצה מאד מורכבת, קשה לעיכול. שבע שנים של שובע, שבהן צריך לאגור את כל היבול במחסנים באמונה שיהיה רעב, ואחר כך צריך לחלק הכול. זו הרפתקה כלכלית אדירה. מי אומר שפרעה יסכים לכך, שלא יאמר שהכול שטויות?

מוסבר בעין אי"ה שהחלום בא להכשיר את נפש האדם אל מה שהוא צריך לעשות. אי אפשר להוריד פקודות ישירות אל האנשים, אלא צריך הכנות נפשיות. אי אפשר לומר לאדם 'תתחתן מחר עם האישה הזו', זה לא עובד, צריך הכנה נפשית. החלום עושה את ההכשרה הנפשית, הוא מטמיע כוחות במעבדת החיים הפנימיים של האדם, שמאפשרים לו לקבל את הנדרש ממנו ולבצע זאת. כך חלומו של פרעה מכשיר אותו לעכל את העתיד לבוא על מצרים ולקבל את רעיונו של יוסף.

החלום תלוי בשכל

"ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה".

יוסף אומר אל פרעה, דע שחלום זה בא להכין אותך לכך וכך, לשנות הרעב והשובע. הוא מבאר לו את משמעות החלום ובכך גורם לו לפעול. במילים אחרות, אין החלום פועל על האדם אלא על ידי השכל. החלום הוא אגרת מרבש"ע בשפת דמיון, שפת נפש, אחר כך בא השכל ומסביר במה מדובר ומה צריך לעשות. וזה מה שיוסף אמר, הסביר ונתן הוראות מה לעשות. האמת היא, שאין שום דבר בעולם שפועל שלא בעזרת השכל. כדי לנצל את כל אוצרות הטבע צריך שכל, אין מנורות חשמל בטבע. הטבע המאורגן על ידי השכל- זו הטכנולוגיה. במלחמת העולם השנייה תפסו האנגלים אגרת צבאית של הגרמנים, אך היא הייתה כתובה בקוד. מדען אנגלי אחד הצליח לפענח את האיגרת והמציא לשם כך את המחשב הראשון. מדען אנגלי אחר המציא את המכ"ם וכך הציל את אנגליה כולה מהפצצות חיל האוויר הגרמני. השכל הוא צלם אלוקים שבאדם, והוא צריך להשתמש בשכל כדי להבין ולפתח את המציאות, כדי לפתור. אנשי מדע מצילים את העולם במובן הגשמי, ולומדי תורה מצילים את נשמת העולם. החלום אינו סתם קשקוש חסר ערך- זו איגרת מרבש"ע, שכדי להבין אותה צריך לפתור. כמו כן, כל אירוע בחייו של האדם הוא סוג של איגרת. הרמב"ם אומר בהלכות תענית שהצרות שבאות על האדם הן אגרת מהקב"ה, האומרת שצריך לעשות תשובה. במה לעשות תשובה? זאת לא כתוב.

כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם, שמישהו שאל את הרמב"ם שאלה זו, וענה לו הרמב"ם - קודם  כל תעשה תשובה, על זה שאינך יודע במה לעשות תשובה. כיצד יכול להיות שאדם לא יודע במה עליו להשתפר?! צריך להבין בעזרת השכל במה יש לעשות תשובה. השכל פותר את החלום, מפענח את כל סוגי האיגרות.

החלום הוא הזדמנות לפעול

אמרנו שאין החלום פועל על האדם אלא על ידי השכל. 'חלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה'. אז אם לא נשתמש בשכל, ולא נפתור את האיגרת, האם זה היה לשווא, האם הכול ירד לטמיון?

כמובן שלא. אלא תהיה איגרת נוספת. הקב"ה ישלח הרבה פעמים. ואם עדיין האדם לא יבין, יש להקב"ה הרבה דרכים להעביר מסרים לאדם. יש לו אגרות, מסרונים, וואטסאפ וטוויטר, טלפונים וטלגרפים, להעביר את המסר שלו. ובסופו של דבר מה שהקב"ה החליט, ייעשה. אם לא על ידיך, אז על ידי מישהו אחר. הקב"ה יקיים את תכניתו, גם אם אתה לא תפתח את האיגרת שהוא שלח לך, והוא גם ידאג שמישהו יטפל בזה, אך זה לא תהיה אתה, ואם כך, הפסדת. מוסבר במסכת בבא מציעא: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", מדוע כתוב "יפול הנופל", ודאי שמי שיפול הוא נופל, מדוע יש כפילות? אלא התורה מדגישה שנגזר עליו שיפול. אך אם כך, מדוע לעשות מעקה, הרי הוא בכל מקרה יפול?! אלא שאם עשית מעקה, הנפילה אינה באשמתך ואתה פטור. ואם לא עשית, זו אשמתך, כי היה עליך לעשות מעקה כציווי התורה וזאת למרות שנגזר עליו ליפול. זה בא עליך כי "מגלגלין חובה על ידי חייב".

הקב"ה מבצע את גזירותיו, והשאלה היא האם אתה תהיה שותף. במקרה הזה אתה מצווה לא להיות שותף במה שיקרה. מה שה' רוצה הוא יעשה. הוא יעשה שבע שנות שבע ושבע שנות רעב והוא ידאג גם שמישהו יטפל בזה, אך זה לא תהיה אתה, ואתה תפסיד. חז"ל אומרים "זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל". האם יתכן שהקב"ה ייתן שתשתכח תורה מישראל? אלא אם יהושע בן גמלא לא היה פועל, היה עושה זאת מישהו אחר. אך הוא כן פעל, ותיקן שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל עיר, וזכה שבזכותו לא נשתכחה תורה מישראל. ואם לא היה משה רבנו, ה' היה מוצא משה רבנו אחר. גם לולי החשמונאים היו פועלים, ה' היה מוצא מושיעים אחרים.

כל החלומות הולכין אחר הפה

הסברנו עד עכשיו- כדי שהחלום יפעל יש לפותרו ע"י השכל. אמנם הגמרא במסכת ברכות אומרת יותר מזה: "אמר רבי אלעזר, מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה, שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה".  כלומר, לא רק שדרושה לנו הבנת השכל לפתרון, אלא פירוש החלום נגרר אחר הבנת האדם בשכלו. החלומות הולכים אחר הפה, כלומר- איך שאדם מפרש את החלום, זה מה שקורה, זהו פתרון החלום. הגמרא מספרת שהיו כ"ד פותרי חלומות. מסופר בגמרא על אביי ורבא שחלמו שניהם אותו חלום, ועשו ניסוי- הלכו שניהם לפותר חלומות, אחד מהם שילם לו כסף ואחד לא שילם. האחד ששילם קיבל פתרון לטובה והשני קיבל פתרון לרעה. ובאמת מי שהתנבאו לו לטוב, התקיים אצלו  לטוב, ומי שהתנבאו לו לרעה, התקיים אצלו רעה. הם ראו בעיניהם שכל החלומות הולכים אחר הפה. מה שפותר החלומות אומר זה מה שקורה. "כאשר פתר לנו כן היה"- בגלל שהוא פתר לנו ככה, ככה היה, ואם היה פותר אחרת, היה קורה אחרת.

חלום רב-גוונים

כעת כבר אמרנו דבר מוזר. אם ניתן לפרש את האיגרת איך שרוצים, וכך יהיה, אז מה ענין האיגרת?

מסביר הרב בעין אי"ה (פרק ט', פס' ס"ט):

אנו מכירים עוד דבר שיש לו הרבה פירושים - התורה. בתורה, אביי אומר ככה ורבא ככה, רש"י ככה ותוספות ככה. מיליון פירושים על הגמרא ועל החומש. וכמובן אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כל הפירושים נכונים. אמנם פסיקת הלכה זה משהו אחר, כדי לפסוק הלכה צריך להכריע מה הפירוש בעל המשקל הגדול ביותר. אבל זה לא אומר שמי שלא נפסק כמותו אמר דברים שאינם נכונים חלילה, אלא יש שבעים פנים לתורה. התורה היא רחבה ועמוקה וכוללת הרבה מאד גוונים.

וגם החלום, מקבל פירושים שונים. הקב"ה טבע מראש בחלום גוונים רבים, הרבה אפשרויות לפירוש על ידי השכל, ועל האדם מוטל להבין בשכלו ולפעול. חלק מעניין החלום הוא שיצא לפועל על ידי פתרון האדם. העתיד לא יבוא לבד אלא על ידי השכל.

בשביל התכנית של שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות צריך שכל. אם לא יבינו ויאגרו מזון, ימותו. צריך הרבה שכל. כל המתנות של הקב"ה, צריך שכל כדי לקבלן. יאמר אדם- התחתנתי עם אישה אבל זה לא הולך טוב, אז אולי זה לא הזיווג שלי? חכם בלילה! זה כן הזיווג שלך, אך צריך להתחתן בשכל, צריך להשתמש בשכל כדי לבנות נישואים טובים. לא כתוב בשום מקום שצריך שכל, זה דבר מובן מאליו. אל תהיה טיפש. גם לא כתוב ש"ואספת דגנך" אפשר לאסוף על ידי מכונה, אז האם נאסוף ביד? אלא צריך שכל.

כדי להבין את האיגרת צריך שכל. על ידי השכל מוציאים את כוונת האיגרת לפועל. וכפי שאמרנו, החלום הוא רב גווני, וכל הגוונים נכונים. הקב"ה כתב באגרת כמה דברים, שכולם טובים. גם בתורה, הקב"ה כתב בתוכה את פירוש רש"י, רשב"ם ורמב"ן, את הכול. וכולם נצרכים. יש פירוש קל ויש פירוש קשה, יש בחיים משימה מסובכת ויש משימה קלה.

חכמת הפתרון

אמנם, אף שיש "שבעים פנים" לחלום, לא כל אחד יכול לפרש חלום איך שהוא רוצה.
כמו שבפירושי התורה צריך לברר שמה שאתה מפרש נמצא בפנים, בתוכן המאמר, כך גם בחלום.
אם נשאל כיצד אתה מפרש את הסתירה בפסוק "שובר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה", התירוץ הוא- לא כתוב 'שובר' אלא 'שומר'! וכל תירוץ אחר יהיה לא נכון, לא נאמן לתוכן הפסוק. זה יפה מאוד שאתה מפרש ככה, אך זה לא כתוב בפסוק.

גם בחלום, הפתרון צריך להיות נאמן לתוכן החלום. לכן כתוב על יוסף "איש כחלומו פתר". שואלים חז"ל- בוודאי כחלומו פתר, אלא מה יפתור, שלא כחלומו? ומדגישים- "איש כחלומו פתר- והוא דמפשר ליה מעין חלמיה", והוא שפותר אותו מעין החלום. רק אם הפתרון של החלום נעוץ בחלום, אז זה פתרון אמת. ופתרונותיו של יוסף היו מעין החלומות. כמובן, זה לא יכול להיות מדויק, אין מפתח מדויק שאומר המשמעות של פרה בחלום היא כזו ושל מפתח היא כזו, אלא 'מעין'. זו חכמה עמוקה מאד שרוכבת על נפש האדם, רוכבת על מציאות ומחברת ביניהם.

ביאור ברוח הקודש

כל זה מבואר בעין אי"ה על ברכות, פרק תשיעי. מרן הרב קוק מפרש את נושא החלומות באריכות בעין אי"ה. יש על הנושא אולי שישים או שמונים עמודים שם, והנושא מופיע בפיזור בעוד מקומות אצל הרב קוק.

מהיכן הוא ידע את כל זה? אולי ידע ברוח הקודש. פעם אמר הרב קוק- חלמתי שהרגתי את הצאר ניקולאי. למחרת הודיעו בחדשות שמת ניקולאי הרשע, הצאר של רוסיה. הקומוניסטים הרגו אותו.

החלומות בימינו

אמרנו שמי שנפשו עגומה יעשה הטבת חלום. יש גם 'יהי רצון' של הטבת חלום שאומרים בזמן ברכת כוהנים, המודפס בסידורים. אם זה יותר חמור, עושים תענית חלום, אפילו בשבת. אמנם אסור לצום בשבת, אך אם אדם לא יצום, תהיה לו כזו עגמת נפש עקב החלום, שלא יהיה לו עונג שבת.

השאלה היא האם בימינו יש להתעסק בכל נושא החלומות?

בדורות האחרונים גדולי הפוסקים אומרים שלא לייחס שום חשיבות לחלומות. המשנה ברורה בסימן רכ"א מביא הרבה פוסקים בנושא. לא עושים תענית חלום, לא בשבת ולא ביום חול, לא הטבת חלום ולא 'יהי רצון' בזמן נשיאת כפיים.

החזון איש כותב: "הרבה פעמים חלמתי כמו אלה ולא שמתי לב לזה", כך ענה לאחד ששאלו.
אמנם לומר 'יהי רצון' זו לא השקעה גדולה.

נסביר מדוע בימינו זה כך. יש הרבה סוגים של חלומות, ואחד מהם הוא- 'אין מראים לאדם אלא מהרהורי ליבו'. כלומר חלום שהוא תוצאה של מה שאדם חושב. אומר המשנ"ב- אם אדם אחרי שצם והתענה חולם חלום רע, אין מה להתפלא, הרי הוא התענה. וכן חלום רע שבא אחרי צער גדול. (סימן ר"כ שער הציון). כתוב בגמרא- מי שחולם שנפלו לו שיניו, יקרה לו כך וכך. אומר המשנ"ב- אך אם יש לו כאב שיניים, זה לא אומר כלום. אם אין לאדם כאב שיניים והכל תקין, ופתאום הוא חולם שהשיניים נופלות, אז יתכן שיש דברים בגו. אך אם יש לו כאב שיניים מובן שזה לא אומר שום דבר מיוחד, אלא זה בעקבות הכאב. אדם שמהרהר ביום חולם בלילה על מה שהרהר. מי שחולם שהוא ביום הכיפורים בנעילה, זה אומר משהו? אם הוא חלם זאת לפני יום הכיפורים, זה לא אומר כלום. לחלום כזה אין לייחס את כל מה שלמדנו על החלומות.

פעם החיים היו שלוים ומונוטוניים. אדם היה חי בכפר קטן, ולא היה קורה כלום. בימינו האדם חשוף לחדשות, כל היום שומע חדשות ועדכונים ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ובוואטסאפ, חדשות מכל כדור הארץ. הוא שטוף בחדשות. ומובן שזה גורר חלומות. לכן אם יש לו חלומות רעים או משונים זה לא אומר שום דבר מיוחד, אלא זו תוצאה של שטף המידע והרגשות שבתוכם הוא נמצא. לפעמים גם אדם אוסף מידע מהחדשות וזה פורץ אחרי זמן רב. לכן בימינו אין לייחס שום חשיבות לחלומות.

החלומות בימינו

אמרנו שמי שנפשו עגומה יעשה הטבת חלום. יש גם 'יהי רצון' של הטבת חלום שאומרים בזמן ברכת כוהנים, המודפס בסידורים. אם זה יותר חמור, עושים תענית חלום, אפילו בשבת. אמנם אסור לצום בשבת, אך אם אדם לא יצום, תהיה לו כזו עגמת נפש עקב החלום, שלא יהיה לו עונג שבת.

השאלה היא האם בימינו יש להתעסק בכל נושא החלומות?

בדורות האחרונים גדולי הפוסקים אומרים שלא לייחס שום חשיבות לחלומות. ה"משנה ברורה" בסימן רכ"א מביא הרבה פוסקים בנושא. לא עושים תענית חלום, לא בשבת ולא ביום חול, לא הטבת חלום ולא 'יהי רצון' בזמן נשיאת כפיים.

החזון איש כותב: "הרבה פעמים חלמתי כמו אלה ולא שמתי לב לזה", כך ענה לאחד ששאלו. 
אמנם לומר 'יהי רצון' זו לא השקעה גדולה.

נסביר מדוע בימינו זה כך. יש הרבה סוגים של חלומות, ואחד מהם הוא- 'אין מראים לאדם אלא מהרהורי ליבו'. כלומר חלום שהוא תוצאה של מה שאדם חושב. אומר המשנ"ב- אם אדם אחרי שצם והתענה חולם חלום רע, אין מה להתפלא, הרי הוא התענה. וכן חלום רע שבא אחרי צער גדול. (סימן ר"כ שער הציון). כתוב בגמרא- מי שחולם שנפלו לו שיניו, יקרה לו כך וכך. אומר המשנ"ב- אך אם יש לו כאב שיניים, זה לא אומר כלום. אם אין לאדם כאב שיניים והכל תקין, ופתאום הוא חולם שהשיניים נופלות, אז יתכן שיש דברים בגו. אך אם יש לו כאב שיניים מובן שזה לא אומר שום דבר מיוחד, אלא זה בעקבות הכאב. אדם שמהרהר ביום חולם בלילה על מה שהרהר. מי שחולם שהוא ביום הכיפורים בנעילה, זה אומר משהו? אם הוא חלםזאת לפני יום הכיפורים, זה לא אומר כלום. לחלום כזה אין לייחס את כל מה שלמדנו על החלומות.
ובכן, פעם החיים היו שלוים ומונוטוניים. אדם היה חי בכפר קטן, ולא היה קורה כלום. בימינו האדם חשוף לחדשות, כל היום שומע חדשות ועדכונים ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ובוואטסאפ, חדשות מכל כדור הארץ. הוא שטוף בחדשות. ומובן שזה גורר חלומות. לכן אם יש לו חלומות רעים או משונים זה לא אומר שום דבר מיוחד, אלא זו תוצאה של שטף המידע והרגשות שבתוכם הוא נמצא. לפעמים גם אדם אוסף מידע מהחדשות וזה פורץ אחרי זמן רב. לכן בימינו אין לייחס שום חשיבות לחלומות.

נספח

חלומות 
שאלה: אנשים חולמים כל מיני חלומות, חלומות טובים, חלומות רעים, חלומות מוזרים. האם יש להם משמעות רוחנית, או שהם חסרי כל פשר, ואפילו אם יש להם ממשות, האם בריא להתעסק בזה?

תשובה: מרן הרב קוק כתב שהתורה הרחיקה אותנו מלצלול בכל מיני חזיונות בלתי ברורים, ואסרה אוב, ידעוני, דורש אל המתים וכל מיני כישוף, אלא הדריכה אותנו להיות חיים עם החיים. יוצא מן הכלל היחיד הוא החלום שהתורה הדריכה להתייחס אליו בחיוב ולימדה שגם סדרי החלומות הנם מדויקים כמו סדרי הטבע הגשמי (אגרות הראיה, אג' עט). והרי אנו רואים שהתורה לימדה שהיתה אמת בחלומות יוסף, פרעה ונבוכדנצר. וכן מול חלום רע, קבעו חכמים תענית חלום, הטבת חלום ואמירה מיוחדת בזמן ברכת כהנים.
אולם במה דברים אמורים? בזמנים הקדומים. אבל בדורות האחרונים, גדולי הפוסקים המעיטו מאד בתשומת לב לחלומות (עיין בפסקי תשובות על משנה ברורה רכ א את המקורות שלהלן). וגם על חלומות שנכתב להתענות עליהם אפילו בשבת (שו"ע או"ח רפח ה), אמרו לא להתענות ביום חול ולא לעשות הטבת חלום ואף לא לומר ריבונו של עולם בשעת נשיאת כפיים. ובכגון זה כתב החזון איש: "הרבה פעמים חלמתי כמו אלה ולא שמתי לב לזה, ונכון שתאמר ריבונו של עולם בעת נשיאת כפיים" (אגרות חזו"א ב קמט). 
והסיבה לכך היא שהם החליטו שהם מסוג החלומות שחז"ל קבעו שהם חסרי משמעות, ואין מראים לאדם אלא מהרהורי לבו (ברכות נה ב) כמו שכתב דניאל: "רעיונך על משכבך סליקו" (דניאל ב כט).

למשל, כתב המשנה ברורה שחלום רע אחר תענית אינו מעורר דאגה בהיותו תוצאת העינוי, וכן כל חלום הבא אחרי צער גדול (שו"ע או"ח רכ שעה"צ א).

וכן חלום שנפלו שיניו, כשיש לו כאב שיניים אינו מדאיג (שו"ע או"ח רפח, מ"ב יח), או הרהר ביום וחלם בלילה מה שהרהר (שם ז).

וכן כתב הכף-החיים ביחס למי שחולם שהוא ביום הכיפורים בעת נעילה בימים הסמוכים ליוה"כ (שם כה"ח יז). וכן רבי יצחק אברבאל על חלום רע של אדם שאינו בקו הבריאות (פרשת מקץ).

והנה בזמננו השתנו מאד סדרי החיים לעומת הזמנים הקודמים שהיו שלווים, רוב האנשים חיו בכפרים או בעיירות קטנות רחוקות מהחיים ההומים ולא היו חשופים לחדשות מרעישות.
אבל בימינו, אנשים מופגזים במידע יומם ולילה דרך כל אמצעי התקשורת ושומעים על כל מיני מאורעות רעים וקשים. לא בהכרח שאדם יחלום על כך למחרת, אך הדברים נאגרים בתת-מודע, והם בוקעים החוצה בחלומות לעת מצוא, ובהיותם מעוררי דאגה וחרדה, הם מופיעים בצורת חלומות בלהה (פסקי תשובות שם).

וכבר כתב ערוך השולחן שאנשים ששקועים בהבלי העולם הזה, הדברים באים לידי ביטוי בחלומותיהם, ובמיוחד אם אוכלים הרבה לפני השינה, שתהליך העיכול פועל על הדמיון, ואין החלומות אמתיים ואין בהם ממש (ערוה"ש או"ח רכ א).

לכן אין לאדם לדאוג כלל מכל חלומותיו, ואינו צריך להתענות תענית חלום, ויש גם לקחת בחשבון שתעניות מחלישות את עבודת ד' ולעיתים גורמות לכעס ולעצבנות (ערוך השולחן, שם יג).

 אבל אם בכל זאת אדם מוטרד מאוד, הוא יוכל לעשות הטבת חלום בפני שלושה חברים או לומר ריבונו של עולם בזמן נשיאת כפיים. אגב, גם בזמנים הקדמונים, דין הטבת חלום הוא רק במי שנפשו עגומה (שו"ע או"ח רכ א). בוודאי מה טוב ללמוד תורה ולתת צדקה, וגם יעשה תשובה, וטוב לו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.