לאחר שמושלך יוסף לבור, אומר יהודה לאחיו: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא..." (בראשית לז, כו-כז).

  מה פשר המילה 'בצע' בפסוק?

במקומות רבים בתנ"ך, מוזכר השורש ב'צ'ע' בהקשר של לקיחת ממון שאמור לגרום להטיית דין לטובת צד אחד, בין אם  מדובר בהקשר חיובי של שנאת בצע, כפי שנאמר לדוגמה בפרשת יתרו: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא), ובין אם בהקשר שלילי, בקבלת ממון, כמו שנאמר לגבי בני שמואל "וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (ש"א ח, ג).

  באופן דומה מבארים רבים מהמפרשים (ובראשם התרגומים ורש"י) את דברי יהודה בפרשתנו, שכוונתו הייתה, שאם יהרגו את יוסף לא ירוויחו ממון, ועל כן עדיף שימכרו אותו מאשר שיהרגוהו.

  אמנם, נראה שמשמעות זו דורשת דיוק, שכן דוד המלך פונה אל ד' באותן מילים: "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת" (תהלים ל, י), והרי לא שייך לשאול 'איזה רווח ממוני' יש במותי.

כמו כן ישנן גם הטיות אחרות של שורש ב'צ'ע', שאנו מרבים להשתמש בהן כיום, כגון 'מבצע', 'ביצוע משימה', וכן 'לבצוע את החלה', ביטויים שאינם קשורים לממון. ישנם פסוקים שבהם משמעות המילה 'בצע' דומה למשמעות ביטויים אלו, כגון: "וְהָיָה כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו י, יב); "יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה" (זכריה ד, ט). וכן "בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם" (איכה ב, יז).

  'הכתב והקבלה' שואל על דברי המפרשים את המילה 'בצע' בפסוק שלנו ביחס לממון: וכי מה שמניע את האחים הצדיקים זה הרצון להרוויח כסף, ומשום כך הם מוכרים אותו ולא הורגים אותו? וזו לשונו:

הנה דברים כאלה כמדקרות חרב בלב כל איש משכיל, להעלות בדעתו מחשבה בזויה ונמאסת כזו, למנוע עצמם מרציחת האח... כדי להרויח ממון על ידו.

  ובאמת, כמה מפרשים מבארים שהמילה 'בצע' מורה על תועלת בכלל, לאו דווקא ממונית (ראב"ע, ספורנו, מצודות). אולם המובן הפשוט של תועלת, בתור רווח אישי, אינו מיישב כל כך את הקשיים הללו.

  באופן מעט שונה מבאר הכוה"ק, ש"בצע הוא לשון הבאת דבר אל גמר תכליתו...". על פי זה מובן השימוש במילים משורש זה כגון: ביצוע משימה או פקודה, מכיוון שהוא משלים ומביא אותה לתכליתה. כך גם 'בציעה' במשמעות 'חיתוך' כגון 'בציעת חלה', שהרי היא נועדה למאכל אדם, וחיתוכה הוא הדרך להביאה לתכלית זו.

  על פי זה ניתן להבין שכוונת יהודה הייתה לומר לאחיו, שאין צורך דווקא להרוג את יוסף, זה לא נצרך בשביל התכלית שהם רואים לנגד עיניהם, שגורמת להם לרצות להורגו, אלא די בכך שימכרו את יוסף לישמעאלים.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.