הקדמה
בפרשתנו מסופר על ברכות יעקב אבינו לשבטים.
כך אמר יעקב אבינו לראובן:
"ראובן בכֹרי אתה, כֹחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז.
פחז כמים, אל תותר, כי עלית משכבי אביך, אז חללת יצועי עלה" (מט, ג-ד).
מה פירוש הפסוקים?
נאמרו על כך מספר פירושים, אבל לפני שנראה אותם, נראה את הנאמר בספר דברי הימים א' פ"ה:
א. "ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור, ובחללו יצועי אביו נתנה בכֹרתו לבני יוסף בן ישראל, ולא להתיחש לבכֹרה.
ב. כי יהודה גבר באחיו, ולנגיד ממנו, והבכֹרה ליוסף".
נאמר כאן שכאשר חילל ראובן את יצועי אביו הוא הפסיד את הבכורה ליוסף, כלומר: ששני השבטים לא יצאו ממנו, אלא מיוסף, וכן הפסיד ראובן את המלכות, שניתנה יהודה.
האם זו גם כוונת יעקב בברכתו לראובן?
כתב הרשב"ם: "כלומר: 'בכורי אתה', ומתוך כך: חילי וראשית ממוני.
'יתר' על אחיך היה לך ל'שאת', 'ויתר עז' היה לך - למלוך על אחיך. אבל פחיזה ובהלה היה לך, 'כמים' הנשפכין, לכן: 'אל תותר - לא הבכורה ולא המלכות, 'כי עלית משכבי אביך'. וכן כתוב בדברי הימים: 'ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, ולא להתיחש לבכורה. כי יהודה גבר באחיו, ולנגיד ממנו, והבכורה ליוסף'".
לפי הרשב"ם דברי יעקב לראובן זהים לדברים שנאמרו בספר דברי הימים.
אבל רוב המפרשים לא פירשו כך את ברכת יעקב לראובן, ויש לעיין ביחס בין ברכת יעקב לראובן לבין הנאמר בספר דברי הימים.
א. פירוש רש"י לברכת יעקב לראובן
פירש רש"י: "יתר שאת - ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה, לשון נשיאות כפים.
ויתר עז - במלכות, כמו: 'ויתן עז למלכו' (שמ"א ב, י).
ומי גרם לך להפסיד כל אלה?
פחז כמים - הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, לכך אל תותר - אל תתרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך.
ומהו הפחז אשר פחזת? 'כי עלית משכבי אביך אז חללת' - אותו שעלה על יצועי, שם שכינה שדרכו להיות עולה על יצועי".
לפי רש"י יעקב אמר לראובן שמפני שהוא חילל את יצועיו הוא הפסיד את הכהונה ואת המלכות.
יש לשאול על רש"י: מדוע התיחס יעקב לכהונה ולמלכות, ולא התיחס לבכורה, ואילו ספר דברי הימים התיחס לבכורה ולמלכות, ולא התיחס לכהונה.
לפני שנענה על שאלה זו, נראה פירוש נוסף לברכת יעקב לראובן.
ב. פירוש אונקלוס ורוב המפרשים לברכת יעקב לראובן
כך תרגם אונקלוס את הפסוק:
"ראובן בוכרי את, חילי וריש תוקפי, לך הוה חזי למסב תלתא חולקין: בכירותא, כהונתא, ומלכותא".
כלומר: ראובן בכורי אתה, כחי וראשי אוני, לך היה ראוי לקבל שלושה חלקים: בכורה, כהונה ומלכות.
כן תרגם גם התרגום ירושלמי, והוסיף: "ראובן בוכרי את, חילי ושירוי צערי. חמי הוה לך, ראובן ברי, למיסב תלתא חולקין יתיר על אחך: בכורותא, כהונתא מלכותא. ועל דחטיית, ראובן ברי, איתיהיבת בכורותא ליוסף, ומלכותא ליהודה, וכהונתא רבתא לשבטא לוי".
כלומר: ראובן בכורי אתה, כחי וראשית אוני, ראוי היה לך, ראובן בני, לקבל שלושה חלקים יתר על אחיך: בכורה, כהונה ומלכות. ועל אשר חטאת, ראובן בני, נתנה הבכורה ליוסף, והמלכות ליהודה, והכהונה הגדולה ללוי.
כעין זה גם תרגם יונתן, וכן פירשו רבנו בחיי ו"דעת זקנים מבעלי התוספות".
היכן מצאו התרגומים רמז בפסוק לשלושה חלקים?
יש לשאול: היכן מצאו התרגומים והמפרשים שבעקבותיהם רמז בפסוק לשלושה חלקים? לכאורה כתובות בפסוק רק שתי מעלות: "יתר שאת ויתר עז", שהן הכהונה והמלכות, כמו שהסביר רש"י, או הבכורה והמלכות, כמו שהסביר רשב"ם!
כתב הרד"ק: "ראובן בכֹרי אתה - ושנה ושלש ואמר: 'כחי וראשית אוני', כי הוא ראוי לשלש מעלות, כמו שתרגם אונקלוס: 'כהונתא בכורתא ומלכותא', וזהו שאמר: 'יתר שאת' - והוא כולל הבכורה והכהונה, שהם מעלה ונשיאות. ואמר: 'יתר עז' - על המלוכה, כי המלך צריך עז למלכותו.
אמר לו: היית ראוי שיהיה לך יתר שאת ויתר עז, לולי שחטאת חטא גדול, זהו שאמר: 'פחז כמים' - קלוּת ומהירות היה לך כמו המים הנגרים, כן מהרת לעשות תאוותך, וגבר יצרך עליך, ולא עמדת לפניו, ולא התבוננת בעצמך כי עוון גדול הוא, לפיכך: 'אל תותר', לא יהיה לך יתרון על אחיך".
לפי הרד"ק במלה "שאת" כלולות שתי מעלות: גם הבכורה וגם הכהונה.
אבל, כאמור, רש"י לא פירש כמו אונקלוס ורוב המפרשים, מפני שבאופן פשוט יש בפסוק רק שתי מעלות: המלה "שאת" שמשמעותה נשיאות כפיים, והמלה "עז" שמשמעותה מלכות, אבל הבכורה אינה כתובה בפסוק.
ג. מדוע לפי רש"י לא הזכיר יעקב אבינו את הבכורה?
יש לשאול: מדוע לפי רש"י לא הזכיר יעקב אבינו את הבכורה?
ניתן לענות על כך בכמה כיוונים:
- ניתן לומר שכיון שיעקב כבר נתן את הבכורה ליוסף עוד לפני שברך את השבטים (בראשית מח, ה), הוא לא ראה צורך לחזור על ענין זה שוב בברכתו לראובן.
- עוד ניתן לומר על פי מה שהסביר ה"כלי יקר": "ראובן בכורי אתה וגו' - תרגומו: 'חזי לך למיסב תלתא חולקין, בכירותא, כהונתא, ומלכותא'. רצה לפרש הפסוק ראובן בכורי אתה, ראוי אתה לבכורה, לפי שכוחי וראשית אוני אתה, וראוי אתה לכהונה, דהיינו יתר שאת, כי העבודה בבכורות, וראוי אתה למלכות יתר עוז.
אמנם פחז כמים אל תותר, כי מלך במשפט יעמיד ארץ, וכל שופט צריך להיות מתון בדבר המשפט, ואתה פחזת כמים בכל עניניך, ופחז היינו המהירות, על כן אין אתה ראוי לקבל יתרון המלוכה.
וכי עלית משכבי אביך, על כן אינך ראוי לכהונה, כי הכהונה ענינה להשרות השכינה בבית המקדש, שנקרא 'משכבי' אביך, שבשמים, כמו שמפרש רש"י על פסוק 'הנה מטתו שלשלמה' (שיר השירים ג, ז), ועל פסוק 'בין שדי ילין' (שם א, יג)... ואתה גרמת סילוק השכינה על ידי מעשה בלהה, על כן אינך ראוי לכהונה".
כלומר: המלכות דורשת שהמלך יהיה מתון, ולא נמהר, וכאשר ראובן פעל בנמהרות הוא הפסיד את המלוכה. הכהונה ענינה להשרות את השכינה בבית המקדש, וראובן, שחטא בבלהה, סילק את השכינה, ולכן הוא אינו ראוי להיות כהן.
על פי זה ניתן לומר שכיון שמעשהו של ראובן אינו מתאים למי שאמור להיות מלך וכהן, הוא הפסיד את המעלות ההן, אבל את הבכורה הוא הפסיד לא מפני שמעשהו אינו מתאים למי שמקבל פי שנים, אלא כעונש נוסף, ולכן יעקב לא הזכיר זאת בברכתו.
- ניתן לומר הסבר נוסף, דומה להסבר ה"כלי יקר", שהכהונה והמלכות, שהן מעלות של שררה, דורשות שבעליהן יהיו מתונים ולא נמהרים, וכאשר ראובן פעל בנמהרות הוא הפסיד את הכהונה ואת המלוכה. אבל הבכורה של קבלת פי שנים, שהיא אינה מעלה של שררה, אינה דורשת שבעליה יהיה מתון ולא נמהר, ולכן יעקב לא הזכיר זאת בברכתו.
ד. מדוע לא הזכיר ספר דברי הימים את הכהונה?
יש לשאול: מדוע לא נאמר בספר דברי הימים שראובן היה ראוי לקבל גם את הכהונה, בנוסף לבכורה ולמלכות?
אולי ניתן לומר שכיון שספר דברי הימים מציין לא רק מה הפסיד ראובן, אלא גם למי ניתנו המעלות שראובן הפסיד, הבכורה ליוסף והמלכות ליהודה, לכן לא נזכרה כאן הכהונה. כיון שהכהונה שנלקחה מראובן, לא ניתנה מיד לשבט לוי, אלא בתחילה היא ניתנה לכל הבכורות מכל השבטים (זבחים פי"ד מ"ד), ורק אחר כך, אחרי חטא העגל, היא נלקחה מהבכורות וניתנה לשבט לוי (רש"י במדבר ג, יב). ולכן לא נאמר בספר דברי הימים שהכהונה ניתנה לבני לוי, מפני שהדבר לא היה מיד, וגם לא נאמר שהכהונה ניתנה לבכורות, כיון שנתינה זו לא התמידה.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את מלכות משיח בן דוד ואת עבודת הכהנים בבית המקדש, בגאולה השלמה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
