כיצד הסביר יעקב לעצמו איך הגיע יוסף למצרים ואיך הגיעה אליו הכותונת הטבולה בדם?

הקדמה

בפרשיות ויגש וויחי חבויות מספר שאלות שוודאי שאל יעקב אבינו את עצמו, ומן הסתם גם שאל אותן את בניו.

שאלה ראשונה שמן הסתם נשאלה, הן כלפי עשרת האחים והן כלפי יוסף היא: כיצד הגיע יוסף למצרים?

שאלה שניה שנשאלה כלפי עשרת האחים היא: כיצד הגיעה הכותונת הטבולה בדם לידיהם?

א. הסבר הרמב"ן על השאלה הראשונה

         על השאלה הראשונה כתב הרמב"ן (מה, כז): "יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה, והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים. כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, ויוסף, במוסרו הטוב, לא רצה להגיד לו".

ב. הסבר "צרור המור" על השאלה השניה

         כיצד יענה הרמב"ן על השאלה השניה מה חשב יעקב כיצד הגיעה כתנת הפסים הטבולה בדם לידי האחים?

         יש לענות על פי מה שכתב בספר "צרור המור" (מה, ד) בשם מדרש:

"כי יוסף שאל לבנימין בסתר: 'מה אמרו אחי לאבי בשעה שנגנבתי מאצלכם?'

והגיד לו איך הביאו הכותונת טבולה בדם, ואמרו: 'זאת מצאנו'.

אמר לו יוסף: 'כן היה, לקחוני אנשים רעים, והפשיטו בגדי ממני, והאיש שלקח בגדי ממני הלך להחביאם במערה, ואכלו ארי, ולי מכרוני חבריו הנה'".

         ומסיים "צרור המור": "ראה כמה היה יוסף צדיק, שלא רצה לגלות מכירתו אפילו לבנימין"!

         על פי זה מסתבר שיוסף אמר כך גם ליעקב.

ג. מדרשים ומפרשים נוספים

         במדרשים ובמפרשים נוספים מפורש שיוסף לא סיפר ליעקב שהאחים מכרוהו:

1. על האמור בתחילת פרשת ויחי: "ויאמר ליוסף הנה אביך חֹלה" (מח, א) שאלו בפסיקתא רבתי (פ"ג): "ולא נכנס אצלו בכל שעה? שאלולי שבאו אחרים ואמרו לו: 'אביך חולה', לא היה יודע?!" ותירצו: "אלא להודיעך צדקו, שלא רצה להתיחד עם אביו, שלא יאמר לו [יעקב]: 'היאך עשו בך אחיך'... לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה".
2. על פי זה גם הסבירו "דעת זקנים מבעלי התוספות" את דברי יוסף בהתודעותו לאחיו "גשו נא אלי" (מה, ד): "מתחילה אמר להם: 'אני יוסף, העוד אבי חי?' (שם, ג), ולא רצה להזכיר מכירתו, מפני בנימין אחיו, שלא יתביישו ממנו, ושלא יגיד לאביו, והפליגן לצד אחר ואמר להם: 'גשו נא אלי', הפרידן מבנימין ויאמר: 'אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי' (שם, ד)".
3. במכילתא בפרשת בשלח (יג, יט) אמרו שארונו של יוסף היה הולך עם ארון הברית, "והיו עוברים ושבים שואלים: 'מה טיבן של שני ארונות הללו?' והם אומרים להם: 'זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים'. ואומרים להם: 'מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים?' ואומרים להם: 'המונח בארון זה [=יוסף] קיים מה שכתוב בארון זה [=עשרת הדברות]'". ופירטו שם את כל עשרת הדברות, ובין השאר נאמר שם: "לא תענה ברעך – ויוסף לא הגיד מה שעשו לו אחיו. והרי דברים קל וחומר: ומה דבר של אמת לא ענה, של שקר על אחת כמה וכמה".

         במדרש תנחומא (ויגש ה) נאמר שיוסף נטל על עצמו סיכון גדול בקריאתו: "הוציאו כל איש מעלי" (מה, א), שהרי באותו רגע נשאר יוסף לבדו כנגד יהודה ושאר האחים הזועמים עליו שהוא מעליל על בנימין עלילת גניבה, והם היו מסוגלים להרגו! כך נאמר שם: "לסכנה גדולה ירד יוסף, שאם הרגוהו אחיו, אין בריה בעולם מכירו. ולמה אמר 'הוציאו כל איש מעלי'? אלא כך אמר יוסף בלבו: 'מוטב שאהרג, ולא אבייש את אחי בפני המצרים'".

         בוא וראה את גֹדל צדקותו של יוסף, שלא רק שלא גילה ליעקב מה עשו לו אחיו, אלא שאפילו לא הלך אליו ביחידות, כדי שלא יעמוד בפני מצב שבו יצטרך לספר את גנות אחיו, ולא רק זאת, אלא היה מוכן למות ולא לבייש את אחיו!

נספח: המכילתא דרבי ישמעאל בפרשת בשלח

כך נאמר במכילתא: "ולא עוד אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים. ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים?

ואומרים להם: המונח בארון זה קיים מה שכתוב במונח בארון זה:

במונח בארון זה כתיב: 'אנכי ד' אלקיך' (שמות כ, ב), וביוסף כתיב: 'התחת אלקים אני' (בראשית נ, יט).

במונח בארון זה כתיב: 'לא יהיה לך אלהים אחרים', וביוסף כתיב: 'את האלקים אני ירא' (בראשית מב, יח).

כתיב: 'לא תשא', וביוסף כתיב: 'חי פרעה' (בראשית מב, טו).

כתיב: 'זכור את יום השבת', וביוסף כתיב: 'וטבוח טבח והכן' (בראשית מג, טז), ואין הכן אלא שבת, שנאמר: 'והיה ביום השישי והכינו' (שמות טז, ה).

כתיב: 'כבד את אביך', וביוסף כתיב: 'ויאמר ישראל אל יוסף: הלא אחיך רועים בשכם, לך ואשלחך אליהם, ויאמר לו הנני' (בראשית לז, יג).

כתיב: 'לא תרצח' - לא רצח לפוטיפר.

כתיב: 'לא תנאף' - לא נאף לאשת פוטיפר.

כתיב: 'לא תגנוב' - לא גנב, שנאמר: 'וילקט יוסף את כל הכסף' וגו' (בראשית מז, יד).

כתיב: 'לא תענה ברעך' - ויוסף לא הגיד מה שעשו לו אחיו. והרי דברים קל וחומר: ומה דבר של אמת לא ענה, של שקר על אחת כמה וכמה.

כתיב: 'לא תחמוד' - שלא חמד אשת פוטיפר.

כתיב: 'לא תשנא' (ויקרא יט, יז) - וביוסף אומר: 'וינחם אותם וידבר על לבם' (בראשית נ, כא). כתיב: 'לא תקום ולא תטור' (ויקרא יט, יח), וכתיב: 'ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה' (בראשית נ, כ), כתוב: 'וחי אחיך עמך' (ויקרא כה, לו), 'ויכלכל יוסף את אביו' (בראשית מז, יב)".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.