סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בפרשתנו מסופר על שלושה מזבחות שבנה אברהם אבינו.
בפרק י"ב נאמר:
ו. "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ.
ז. וירא ד' אל אברם ויאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת. ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו'.
ח. ויעתק משם ההרה מקדם לבית א-ל ויט אהלה, בית א-ל מים והעי מקדם, ויבן שם מזבח לד', ויקרא בשם ד'".
בפרק י"ג פסוק י"ח נאמר:
"ויאהל אברהם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, ויבן שם מזבח לד'".
כלומר: אברהם בנה שלושה מזבחות: בשכם, בין בית אל ובין העי, ובחברון.
יש לשאול: מדוע בנה אברהם אבינו את כל המזבחות הללו, ומדוע דווקא במקומות ההם?
על המזבח שבנה אברהם אבינו בשכם נאמרו שני הסברים עיקריים.
כתב רש"י: "ויבן שם מזבח - על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל".
כעין זה כתב הרד"ק: "ויבן שם מזבח - כטעם הודאה לא-ל שנראה אליו ובשרו בארץ ההיא, שהיא טובה ורחבה זבת חלב ודבש, שיתננה לזרעו".
כלומר: המזבח היה לתודה על שתי הבטחות טובות שהבטיח לו ד' בשכם: הזרע והארץ.
הסבר אחר כתב הרמב"ן שם: "לד' הנראה אליו - כי הודה לד' הנכבד וזבח לו זבח תודה על שנראה אליו, כי עד הנה לא נראה אליו ד', ולא נתודע אליו במראה ולא במחזה, אבל נאמר לו: 'לך לך מארצך' בחלום הלילה, או ברוח הקדש".
כלומר: לפי הרמב"ן אברהם אבינו בנה את המזבח בשכם לא על ההבטחות שהבטיח לו ד' על הארץ ועל הזרע, אלא על עצם ההתגלות של ד' אליו.
כעין זה וביתר הרחבה כתב "אור החיים" הקדוש שם: "וירא ד' אל וגו' ויבן שם וגו' - כוונת הכתוב להודיע הפלגת חיבת אברהם בקונו, כי ד' נגלה אליו ובשרו בזרע ובנתינת הארץ, והוא לא החשיב בשורת שתי מעלות טובות לכלום בערך שמחתו בגילוי שכינתו יתברך אליו, לקיים מה שנאמר: 'שובע שמחות את פניך' (תהלים טז, יא), והוא אומרו: 'ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו', כאן פירש סיבת שמחתו אשר עליה בנה מזבח הוא לצד הראותו יתברך אליו והבן".
המשיך "אור החיים" הקדוש וכתב: "וזה אות לבניו כמה מהם אשר הרחיקו חשק הזרע בערך חשק התורה והמצוות, וצא ולמד מבן עזאי (יבמות סג ע"ב) בטענתו: 'ומה אעשה, ונפשי חשקה בתורה'".
גם על המזבח שבנה אברהם אבינו בין בית אל ובין העי נאמרו שני הסברים עיקריים, אבל שניהם שונים מההסברים שנאמרו על המזבח שבנה אברהם אבינו בשכם.
כתב רש"י: "ויבן שם מזבח - נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עוון עכן, והתפלל שם עליהם".
כלומר: המזבח היה לתפילה, והתפילה היתה על העתיד לקרות לעם ישראל שם, בכניסתם לארץ.
מקורו של רש"י הוא במדרש בראשית רבה (לט, טז).
כעין החלק הראשון של דברי רש"י כתב גם אונקלוס: "ואסתלק מתמן לטורא, ממדנח לבית אל, ופרסיה למשכניה, בית אל ממערבא ועי ממדנחא, ובנא תמן מדבחא קדם ד', וצלי בשמא דד'".
כך הסביר הרמב"ן: "ויקרא בשם ד' - פירש אונקלוס שהתפלל שם, כמו: 'קראתי שמך ד' מבור תחתיות' (איכה ג, נה)".
הסבר אחר כתב הרד"ק: "ובנה שם מזבח לד' ושם קרא בשם ד', כלומר: קרא ליושבי ההר ההוא שיבואו אל המזבח אשר בנה לשם ד', והראה להם דברים של טעם, כי לאותו הא-ל שבנה מזבח - לשמו ראוי לעבוד, לו לבדו, לא לאלמים שעובדים הם. והיה משיב רבים מהם לאמונתו, כי שתי פעמים קרא שם בשם ד'. אולי הכיר באנשים ההם שהיו קרובים לתשובה".
כעין זה כתב גם הרמב"ן: "והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ד', מודיע אותו ואלקותו לבני אדם. כי באור כשדים היה מלמדם, ולא אבו שמוע, ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה 'ואברכה מברכיך', היה למוד ללמד ולפרסם האלקות.
וכן אמר הכתוב ביצחק כאשר הלך אל נחל גרר והובטח 'אל תירא כי אתך אנכי', שבנה מזבח 'ויקרא בשם ד'' (להלן כו, כד). כי בא במקום חדש אשר לא שמעו את שמעו, ולא ראו את כבודו, והגיד כבודו בגויים ההם. ולא נאמר ביעקב כן, מפני שהוליד בנים רבים, כולם עובדי ד', והיתה לו קהלה גדולה, נקראת 'עדת ישראל' ונתפרסמה האמונה בהם, ונודעה לכל עם, וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען".
גם הסבר זה מקורו במדרש בראשית רבה, כמו שציין הרמב"ן: "וכך אמרו בבראשית רבה (לט, טז): מלמד שהקריא שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל בריה".
כעין זה כתב גם הספורנו, והסביר גם מדוע דווקא שם בנה אברהם את המזבח: "בית אל מים והעי מקדם - בין שתי עירות גדולות, למען ירבו הבאים לשמוע בקראו בשם ד'". כעין זה כתב גם המלבי"ם.
על המזבח שבנה אברהם בחברון כתב הרד"ק: "ויבן שם מזבח לד' - שהיה קורא שם לבני אדם לשם ד' אל מקום המזבח אשר בנה, ובכל מקום שהיה קובע שם מקום היה בונה מזבח וקורא בשם ד'". הסבר זה ממשיך את הסבר הרד"ק והרמב"ן ביחס למזבח שבנה אברהם בין בית אל ובין העי.
אולי ניתן לפרש גם כאן בדומה למה שכתבו רש"י ורד"ק על המזבח שבנה אברהם אבינו בשכם: לתודה על הבשורה. שכן גם כאן לפני בניית המזבח הובטח אברהם מד' בהבטחות טובות, והן היו טובות יותר מאשר ההבטחות הראשונות שאמר לו ד' בהיותו בשכם!
כך כתב הרמב"ן בפרשת ברית בין הבתרים (טו, יח): "הנה הקדוש ברוך הוא הבטיח את אברהם במתנת הארץ פעמים רבים, וכולם לצורך ענין.
בבואו בארץ מתחילה אמר לו: 'לזרעך אתן את הארץ הזאת' (לעיל יב, ז), ולא באר מתנתו, כי אין במשמע רק במה שהלך בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה.
ואחרי כן, כשרבו זכיותיו בארץ, הוסיף לו: 'שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפֹנה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רֹאה לך אתננה' (לעיל יג, יד-טו), כי יתן לו כל הארצות ההן בכללן. ואין הטעם 'אשר אתה רואה' בעיניך, כי ראות האדם איננו למרחק, רק שיתן לו לכל מראה עיניו הרוחות. או שהראהו כל ארץ ישראל כאשר היה במשה רבינו.
והוסיף לו בברכה השנית הזאת עוד: 'ולזרעך עד עולם', ושירבה זרעו כעפר הארץ (שם, טו-טז)".
אם כן ניתן לומר שגם כאן בנה אברהם מזבח לתודה על ההבטחות הטובות שהבטיח לו ד'.
בפרשתנו מסופר שאברהם אבינו בנה שלושה מזבחות: בשכם, בין בית אל ובין העי, ובחברון.
נאמרו ארבעה הסברים לבניית המזבחות:
כתב הרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ג': "והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה, וזה שנתבונן ונשכיל מצוותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג, וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פרשת שמע): לפי שנאמר: 'ואהבת את ד' אלקיך' - איני יודע כיצד אוהב את המקום. תלמוד לומר: 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך', שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה, ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח.
וכבר אמרו שמצוה זו כוללת גם כן שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו.
וזה כי כשתאהב אדם תשים לבך עליו ותשבחהו, ותבקש האנשים לאהוב אותו. וזה על צד המשל כן כשתאהב הא-ל באמת כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו הנה אתה בלא ספק תדרוש ותקרא הכופרים והסכלים לידיעת האמת אשר ידעת אותה. ולשון סיפרי (שם): 'ואהבת את ד' - אהבהו על הבריות, כאברהם אביך, שנאמר: ואת הנפש אשר עשו בחרן'. רצונם לומר: כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב ד', כמו שהעיד הכתוב: 'אברהם אוהבי' (ישעיהו מא) שהיה גם כן לגודל השגתו דרש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו".
יהי רצון שנזכה כל הזמן להודות לד' על כל הטובות שהוא עושה עמנו, להתפלל על העתיד, ולפרסם שמו בעולם, ועל ידי כך אולי גם נזכה שד' יתגלה אלינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת ויגש | הקדמה נאמר בפרשתנו: "ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר, ושאול בן הכנענית" (מו, י). יש...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש בראשית
פרשת ויחי | הקדמה כאשר עלו אחי יוסף אל יעקב ובישרו לו שיוסף חי, אמר יעקב: "רב, עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש בראשית
פרשת וישלח | הקדמה נאמר בפרשתנו (לה, יח): "ויהי בצאת נפשה כי מתה, ותקרא שמו: 'בן אוני', ואביו קרא לו:...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש בראשית
פרשת וישב | הקדמה בפרשה זו (פרק ל"ח) קשיים רבים. ניתן לחלק את השאלות העיקריות לשלושה חלקים: א. שאלות על...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש בראשית