הקדמה
כאשר בא יעקב אל יצחק, שאל אותו יצחק: "מה זה מהרת למצוא בני"? ענה על כך יעקב: "כי הקרה ד' אלקיך לפני".
יש משהו צורם לכאורה באמירה "ד' אלקיך", שנראה כאילו ח"ו ד' הוא רק אלקיו של יצחק, ולא של יעקב, ח"ו!
כך מצאנו במקום אחר: בספר מלכים (א פרק יג) מסופר שירבעם הקריב על המזבח שעשה בבית א-ל. איש האלקים שבא מיהודה ניבא עליו נבואת פורענות, ואז אמר ירבעם לתפוש את הנביא. באותו רגע יבשה ידו של ירבעם. הוא ביקש מהנביא שיתפלל אל ד', והלשון הנזכרת שם היא: "חל נא את פני ד' אלקיך" (שם, ו). פירש רש"י: "אלקיך - ולא אלקי! עדיין עומד במרדו".
אמנם רש"י אצלנו, בפסוק הבא, כותב שדווקא ממילים אלה של יעקב ידע יצחק שהעומד לפניו הוא יעקב: "אמר יצחק בלבו: אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר: 'כי הקרה ד' אלקיך'" (ומקורו בחז"ל), ומשמע שזו דרך הדיבור הראויה. כיצד יתכן?
א. הסבר הרד"ק והאלשיך
הרד"ק בפירושו לפסוקנו כתב: "כי הקרה ד' אלקיך - וזכותך גרמה לי, לפי שהלכתי לצוד לצרכך".
כעין זה כתב גם האלשיך הקדוש: "לא בזכותי המציא ד' לפני, רק בזכותך כי הקרה ד', לְמה שהוא אלקיך".
ב. הסבר הרד"ק בספר מלכים
בצורה דומה פירש הרד"ק גם את דברי ירבעם אל איש האלקים: "חל נא את פני ד' אלקיך - כלומר: שהוא שלחך ואתה שלוחו, ואני אדע כי ישמע אליך".
אבל הרד"ק שם גם הוסיף את הפירוש ההפוך: "ובדברי רז"ל: 'אלקיך' - ולא 'אלקי'", כפי שהביא רש"י שם.
יש לשאול: כיצד ניתן לפרש שני פירושים כל כך מנוגדים, כמעט הפוכים?
יש להסביר שחז"ל דרשו כך דווקא אצל ירבעם, שכיון שחטא והחטיא את ישראל, ניתן להסביר שהוא עמד במרדו גם כאשר הנביא הוכיח אותו, וניתן להסביר על פי הפשט שבאותו הזמן הוא לא עמד במרדו. אבל אצלנו, ודאי כולם יסכימו להסבר שכתב הרד"ק על פי הפשט.
ג. הסבר הרד"ק בספר שמואל
יסוד זה, שהאמירה "ד' אלקיך" נאמרת בלשון כבוד כלפי הנביא, כתב הרד"ק גם בספר שמואל (א טו, טו) בדברי שאול לשמואל: "מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר, למען זְבֹח לד' אלקיך": "למען זבוח - לא חמלו עליהם להנאתם, אלא למען זבוח לד', שהיה עמהם במלחמה. ואמר 'אלקיך' לכבוד שמואל, להגדיל מעלתו, כי כל מה שיגדל האדם ראוי לומר עליו 'אלקיו', 'אלקיך', וכן היו הנביאים אומרים: 'ד' אלקי'. וכן אמר בחטא הנשיא: 'מכל מצות ד' אלקיו' (ויקרא ד, כב)".
בדברי הרד"ק בספר מלכים ובספר שמואל מבואר שאפילו המלך ראוי שיאמר כך כלפי הנביא, וכך אמר כאן יעקב כלפי יצחק אביו.
ד. הסבר הספורנו בספר דברים
הסבר דומה כתב הספורנו בפרשת הבאת הבכורים. התורה מצוה על מביא הבכורים: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד' לאבֹתינו לתת לנו" (דברים כו, ג). כתב על כך הספורנו: "אל הכהן אשר יהיה בימים ההם - אף על פי שלא יהיה גדול בחכמה, לא תחדל מלדבר עמו בכבוד, באמרך: 'ד' אלקיך', אף על פי שזה לא יאמר זולתי לאנשי השם, כמו למלכים ולנביאים. מכל מקום בהיותך מביא אליו את הבכורים, כמביא דורון לא-ל יתעלה, שהוא בעל הקרקע, ראוי שתדבר עמו בזה דרך כבוד".
כלומר: הביטוי "ד' אלקיך" אינו מבטא כפירה, חס ושלום, אלא כבוד כלפי איש המעלה! והתורה מצוה שכך צריך מביא הבכורים לדבר אל הכהן, לכבודו של הכהן!
יהי רצון שנזכה תמיד לדבר בכבוד לכל אדם, ובמיוחד לאנשי המעלה, ונזכה בקרוב לחזרת הנבואה ומלכות בית דוד.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
