הקדמה
אחרי שאברהם אבינו חזר ממלחמתו במלכים נאמר: "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, והוא כהן לא-ל עליון" (יד, יח).
יש לשאול: היכן היא "שלם" ומה משמעות השם "מלכי צדק"?
כתב הראב"ע: "ומלכי צדק נקרא כן, בעבור שהוא מלך על מקום צדק, ויש אומרים כי הוא שֵם [-בן נח].
ו'שלם' הוא ירושלים, והעד: 'ויהי בשלם סכו' (תהלים עו, ג)". וכן כתבו הרד"ק והרמב"ן.
מדוע ירושלים נקראת "צדק" ו"שלם"?
נאמרו על כך מספר הסברים:
א. הסבר הרד"ק לשמות "צדק" ו"שלם"
כתב הרד"ק: "ונקראו מלכי ירושלים 'מלכי צדק' וכן 'אדני צדק', וכן כתוב בספר יהושע: 'אדני צדק מלך ירושלים' (י, א). כי ירושלים הוא מקום הצדק והשלום, לא יסבול עול וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך, לפיכך מקיא החטאים היושבים בה. כמו שאמר: 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם' (ויקרא יח, כח). ואמר: 'אלהי נכר הארץ' (דברים לא, טז). כי היא כנגד קו השוה, ואוירה מזוג, וכן אמר: 'יפה נוף משוש כל הארץ' (תהלים מח, ג)".
לפי הרד"ק ירושלים נקראת "צדק" ו"שלם" כי היא מקום הצדק והשלום. ו"היא כנגד קו השוה, ואוירה מזוג". יש לציין שכמובן אין כוונת הרד"ק לקו המשוה של ימינו, ששם חם מאד, אלא כוונתו באומרו שהיא בקו השוה לאמצע המקומות המיושבים, בין המקומות החמים ביותר למקומות הקרים ביותר.
ב. הסבר הרמב"ן לשם "צדק"
הרמב"ן בתחילת דבריו כתב כעין דברי הרד"ק האחרונים: "ומלכה יקרא גם בימי יהושע 'אדני צדק' (יהושע י, א), כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות, באמצע הישוב".
עוד כתב הרמב"ן: "או שידעו מעלתו בקבלה, שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ששם שכינתו של הקדוש ברוך הוא, שנקרא 'צדק'.
ובבראשית רבה (מג, ו): 'המקום הזה מצדיק את יושביו: 'ומלכי צדק', 'אדוני צדק', נקראת ירושלם 'צדק', שנאמר: 'צדק ילין בה' (ישעיה א, כא)".
לפי הרמב"ן ירושלים נקראת "צדק" כי מקומה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ששם שכינתו של הקדוש ברוך הוא שנקרא "צדק".
ג. הסבר ה"משך חכמה" לשם "שלם"
הסבר אחר לשם "שלם" כתב ה"משך חכמה" בפרשת וירא (כב, יד) כתב: "במדרש: שם קרא אותה 'שלם' וכו', ...הענין דשם היה בדור המבול, והיה בתבה, וזן ופרנס כל הנבראים שם בתבה (סנהדרין קח ע"ב). והעיקר היה לתקן המידות והפעולות, שהמה היו מושחתים, ש'השחית כל בשר את דרכו' (ו, ב) ו'מלאה הארץ חמס' (שם, יג), וכל לימודו היה לתקן המידות והתכונות בכל החי. וזה מורה 'שלם', שהוא מורה שכל המין האנושי הוא אדם אחד, וכל אחד הוא אבר מאברי האדם הגדול, וכל אחד נצרך לחברו, מושפע ומשפיע זה לזה, וכולם כאחד נושאים קיום המין האנושי ונצחיותו...
והנה ירושלים בנויה על שני הדברים, היינו לזכך המושכלות שעיקרן במוח, ולתקן ולקשט המדות שעיקרן בלב... כי המידות והמושכלות, שניהם נזדככו ונטהרו בירושלים. ולכן קרא אותה 'שלם' על הזדככות התכונות והמדות, אשר על זה נאמר 'כלילת יופי' (איכה ב, טו)".
כלומר: לפי ה"משך חכמה" משמעות השם "שלם" שנתן שם בן נח היא לבטא שירושלים היא מקום תיקון המידות.
דיון בדברי ה"משך חכמה"
דברי ה"משך חכמה" נפלאים, אך יש להעיר ששם בן נח, אף על פי שעסק בתיבה בהאכלת החיות, שזהו מעשה חסד, מכל מקום הוא מופיע בדברי חז"ל כמסמל את לימוד התורה - "בית מדרשו של שם ועבר" (רש"י בראשית כה, כב; כה, כז). לפי זה היה מתאים לומר ששם בן נח קרא לירושלים שם שמבטא את לימוד התורה שבה! מדוע ה"משך חכמה" לא הסביר כך?
נראה ששתי סיבות בדבר, האחת כמעט מפורשת בדבריו של ה"משך חכמה", והשניה אינה כתובה בדבריו, אך מתאימה מאד לדבריו:
א. ה"משך חכמה" כתב על שֵם בן נח: "כל לימודו היה לתקן המידות והתכונות בכל החי. וזה מורה 'שלם', שהוא מורה שכל המין האנושי הוא אדם אחד, וכל אחד הוא אבר מאברי האדם הגדול, וכל אחד נצרך לחברו, מושפע ומשפיע זה לזה, וכולם כאחד נושאים קיום המין האנושי ונצחיותו". כלומר: השם "שלם" שקרא שם בן נח משמעותו החסד.
ב. הסיבה הנוספת שאותה ניתן לומר בדעתו היא שהשם "שלם" שקרא שם בן נח, נאמר בהקשר למעשה חסד שאותו עשה שם בן נח, שכן כתוב: "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין" (בראשית יד, יח), שזהו מעשה של חסד, כמו שכתב רש"י: "הוציא לחם ויין - כך עושים ליגיעי מלחמה".
סיכום
למדנו מדברי המפרשים שירושלים היא מקום הצדק והשלום, ומקום השראת השכינה ותיקון המידות.
סיום
מלבד החסד שהיה במעשהו של מלכי צדק שהוציא לחם ויין לאברהם אבינו, הוא רמז לו ששם יבנה בית המקדש, כמו שכתב רש"י: "הוציא לחם ויין - רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו".
יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נקריב מנחות ונסכים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
