הקדמה

בסוף פרשתנו מדגישה התורה שכל אשר היה לעשו – נשיו, בניו ורכושו – היה מארץ כנען (לו, ב-ה-ו). לעומת זאת למדנו בפרשיות הקודמות שכל אשר היה ליעקב – נשיו, בניו ורכושו – לא היה מארץ כנען, אלא מפדן ארם (לא, יז-יח; לה, כו).

         אחרי כל זאת אומרת התורה: "ויקח עשו את נשיו, ואת בניו, ואת בנתיו, ואת כל נפשות ביתו, ואת מקנהו, ואת כל בהמתו, ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען, וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (לו, ו).

         נשאלת השאלה: מדוע עזב עשו את ארץ כנען?

         לכאורה התורה עונה על כך: "כי היה רכושם רב משבת יחדו, ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם" (שם, ז). אבל הנימוק אינו מובן: מדוע הרכוש הרב של עשו ויעקב גרם דווקא לעשו לעזוב את ארץ כנען? מדוע לא אמר עשו ליעקב שיעקב יעזוב את ארץ כנען? והרי מתאים היה שעשו – שכל אשר לו היה מארץ כנען, והיה בארץ כל השנים – ישאר בארץ, ואילו יעקב – שכל אשר לו מחוץ לארץ, והיה בחוץ לארץ אצל לבן עשרים שנה (בראשית לא, מא) –  הוא שיעזוב את הארץ! נאמרו על כך מספר הסברים במפרשים ובמדרשים.

א. הסבר רש"י

         כתב על כך רש"י: "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו – מפני שטר חוב של גזרת 'כי גר יהיה זרעך' (בראשית טו, יג) המוטל על זרעו של יצחק. אמר: אלך לי מכאן. אין לי חלק, לא במתנה שניתנה לו הארץ הזאת, ולא בפרעון השטר". כלומר שעשו עזב את ארץ ישראל וויתר עליה לעולם, כדי לא לרדת לגלות.

ב. הסבר הפרקי דרבי אליעזר

         הסבר אחר נאמר בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ח): "ר' לוי אומר: בשעת אסיפתו של יצחק הניח את מקנהו ואת קנינו ואת כל אשר לו לשני בניו, לפיכך גמלו לו חסד שניהם, שנאמר: 'ויקברו אֹתו עשו ויעקב בניו' (בראשית לה, כט).

אמר לו עשו ליעקב: 'נחלוק כל מה שהניח לנו אבא שני חלקים, ואני בורר, שאני בכור'.

אמר יעקב [בלבו]: הרשע הזה לא מלא עינו מן העושר, שנאמר: 'גם עינו לא תשבע עשר' (קהלת ד, ח).

מה עשה יעקב? חלק לשני חלקים: כל מה שהניח אביו – חלק אחד, ואת ארץ ישראל לחלק אחד.

מה עשה עשו? הלך אצל ישמעאל למדבר להימלך בו, שנאמר: 'וילך עשו אל ישמעאל' (בראשית כח, ט).

אמר ישמעאל לעשו: 'האמורי והכנעני אז בארץ, ויעקב בוטח לרשת את הארץ. אלא טול מה שהניח אביך, ואין ליעקב מאומה'!

ולקח עשו כל מה שהניח אביו, וארץ ישראל ומערת המכפלה נתן ליעקב, וכתבו כתב עולם ביניהם.

אמר יעקב לעשו: 'לך מארץ אחוזתי מארץ כנען'!

ולקח עשו את נשיו ואת כל אשר לו, שנאמר: 'וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו' (בראשית לו, ו)".

         לפי מדרש זה עשו ויתר על ארץ ישראל כאשר ראה שהיא בידי הכנענים וקשה יהיה לו לכבוש אותה מידיהם.

ג. הסבר "בעל הטורים"

         הסבר שלישי כתב "בעל הטורים": "לפי שיעקב שרתה עליו שכינה, ולא יכלה הארץ לסבול עשו עמו, שהיה עובד עבודה זרה"!

סיכום

         ניתן לקשר בין הסבר "בעל הטורים" שהארץ לא יכלה לסבול את מעשיו הרעים של עשו, להסברי רש"י והפרקי דרבי אליעזר שעשו מיוזמתו עזב את ארץ ישראל, שלכן נתן ד' בלבו של עשו את הרצון לעוזבה.

         ועוד: "מאת ד' היתה זאת שעשו ימאס בה, כדי לקיים את ההבטחה שניתנה ליעקב" ("אזנים לתורה").

         לעומתו, רצה יעקב את ארץ ישראל, אף על פי שהכנעני ישב בה, ואף על פי שידע שבשביל לזכות בה יצטרך לותר על כל חלקו בירושת יצחק, וגם לרדת לגלות קשה ומרה של עבדות ועינוי, כיון שידע את מעלתה העצומה של ארץ ישראל, שבה השכינה שורה, ושם הנפש דבקה בד'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.