הקדמה
נאמר בפרשתנו: "וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת. ואת היבוסי ואת האמֹרי ואת הגרגשי. ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני. ואת הארוָדי ואת הצמרי ואת החמתי, ואחר נפֹצו משפחות הכנעני.
ויהי גבול הכנעני מצידֹן, בֹאכה גררה עד עזה, בֹאכה סדֹמה ועמֹרה ואדמה וצבֹיִם עד לשע" (י, טו-יט).
יש לשאול: מדוע התפרש דווקא גבול הכנעני?
כתב החזקוני: "נתפרש גבולו, מה שלא נעשה כן באחרים, לפי שישראל ירשו את ארצו". כלומר: עם ישראל עתיד לקבל את ארץ כנען ולכן פירטה התורה את גבול הכנעני.
א. פירוש הראשונים בפרשת האזינו
1. הסבר הרשב"ם
כעין מה שכתב החזקוני בפרשתנו כתב הרשב"ם בפרשת האזינו על הפסוק "בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבֻלֹת עמים למספר בני ישראל" (דברים לב, ח):
"בהנחל עליון גוים - שנתן להם נחלות.
בהפרידו בני אדם - אחר מיתת נח ובימי אברהם, שכתוב שם: 'משם נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו' (בראשית י, ה), ושם תמצא שהציב גבולות עמים, בני כנען, שנים עשר כנגד מספר בני יעקב שהיו שנים עשר. שתמצא כנען ואחד עשר בניו - שנים עשר, וכתוב שם: 'ויהי גבול הכנעני מצידון' וגו' (שם, יט), לפי שכל אלו היו לישראל, אבל בכל שאר בני נח לא פירש בהם שום גבול".
כעין זה אמרו חז"ל בסיפרי על הפסוק בתחילת ספר דברים (פיסקא ו): "ארץ הכנעני - זה גבולי כנען, שנאמר: 'ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' עד לשע'".
2. הסבר רבנו יוסף בכור שור
כעין פירוש הרשב"ם, ובתוספת הסבר משמעותית, כתב רבנו יוסף בכור שור שם:
"'בהנחל עליון גוים' - שהנחיל לכל אומה ואומה נחלתה.
'בהפרידו בני אדם' - בדור הפלגה, שהפרידם וחלק כל אחד ואחד למקומו.
'יצב גבולות עמים למספר בני ישראל' - ברר נחלה לשנים עשר שבטים, שעדיין לא נולדו השבטים, והציב גבולות עמים, שמסר לשנים עשר בני כנען את ארץ ישראל. שהם - בני כנען - עבדי בני שם. ולא רצה למסרה לשאר אומות, שלא יערערו עליה, אלא מסרה לעבדה, לבני כנען, שאינם יכולים לערער עליה כלום, דמה שקנה עבד קנה רבו, ושמרו אותה עד שבאו אדוניהם ונטלו אותה מידם. כי בני כנען, עבדים לבני שם, דכתיב: 'ברוך ד' אלקי שם, ויהי כנען עבד למו' (בראשית ט, כו). ובני כנען שנים עשר היו, דכתיב: 'וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת. ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי. ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני. ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי' (בראשית י, טו-יח), והם י"א, 'ואחר נפוצו משפחת הכנעני', שאחת מן המשפחות נחלקה לשנים, ויצאו מהם הפריזי, שאינם מנויים כאן - הרי י"ב, והם למפרע בניו, ולכך התקין נחלתם".
אם כן, לפי רבנו יוסף בכור שור (ובעקבותיו החזקוני ובעלי התוספות), הנחיל ד' את ארץ ישראל דווקא לכנען, ולא לשום אומה אחרת, מפני שכנען עבד לנו, ולא יוכל לטעון שארץ ישראל שלו. בניגוד לאומות אחרות, שאילו היו יושבות בארץ, היו יכולות לטעון שארץ ישראל שלהם.
ב. הסבר הרמב"ן בפרשתנו
כעין זה בקיצור כתב הרמב"ן בפרקנו (י, טו): "ודע כי ארץ כנען לגבולותיה מאז היתה לגוי היא ראויה לישראל, והיא חבל נחלתם, כמו שנאמר: 'בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל' (דברים לב, ח). אבל נתנה הקדוש ברוך הוא בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד, לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד"[1].
יהי רצון שנשלוט בקרוב בכל ארץ ישראל כולה.
[1] ועיין עוד בהרחבה במאמר "מה טעם פתח בבראשית?", בספרי "הדר התורה" בפרשת בראשית, ובמאמר "גבולות הארץ בספר יהושע ובתורה" בספרי "הדר הנביאים", ביהושע פ"א.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
