הקדמה
נאמר בפרשתנו: "ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר, ושאול בן הכנענית" (מו, י). יש לשאול: מי היא אותה כנענית?
א. הסבר רש"י
כתב רש"י: "בן הכנענית - בן דינה שנבעלה לכנעני. כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת, עד שנשבע לה שמעון שישאנה".
שאלו הריב"א והרא"ם: כיצד יתכן ששמעון נשא את דינה? והרי היא אחותו לא רק מאביו, אלא גם מאמו, ואחותו מאמו אסורה לבני נח, כמו שכתב רש"י בפרשת (וירא כ, יב)!
ענו הריב"א והרא"ם שהסבר זה הוא אליבא דר' עקיבא במסכת סנהדרין (נח ע"ב), שסובר שאחותו מאמו מותרת לבני נח. ואכן לפי ר' אליעזר שחולק על ר' עקיבא, והלכה כמותו, לא נשא שמעון את דינה[1]!
ב. הסבר הראב"ע
הסבר אחר כתב הראב"ע: "בן הכנענית - לעד כי נשי השבטים היו ארמיות ומצריות ואדומיות ומדיניות, והזכיר זו לבדה, בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת כנענית".
כלומר: הראב"ע הבין ששאול היה בן כנענית ממש.
ג. הסבר הראב"ע על "בת איש כנעני ושמו שוע"
הוסיף הראב"ע וכתב: "ועל זה הדבר הזכיר מות ער ואונן, בעבור היותם בני כנענית".
כלומר: הראב"ע הבין שאשת יהודה שהיתה "בת איש כנעני ושמו שוע" (בראשית לח, ב), היתה כנענית ממש, ולא כמו שכתב רש"י שם: "כנעני - תגרא".
על מה שכתב הראב"ע: "ועל זה הדבר הזכיר מות ער ואונן, בעבור היותם בני כנענית", יש לשאול: והרי ער ואונן מתו בחטאם! כמו שמפורש בפסוקים בפרשת וישב (לח, ז-י)! וכיצד כתב הראב"ע שהם מתו בעבור היותם בני כנענית?!
נראה שכוונתו היא להסביר כיצד יתכן שבני יהודה הגיעו לחטא חמור כל כך? מפני שאמם היתה כנענית.
וכך כתב הרמב"ן שם (לח, ב) בשם הראב"ע: "ורבי אברהם אמר (להלן מו, י) כי בעבור היות האשה הזאת כנענית, ועבר על דעת אבותיו, היו בניה רעים ומתו, ולכן הזכירו הכתוב".
ד. הסבר המדרש רבה על "בת איש כנעני ושמו שוע"
יש לציין שאף על פי שדברי הראב"ע בענין אשת יהודה חולקים על דברי חז"ל בגמרא בפסחים (נ ע"א), מכל מקום כן נראה מהמדרש רבה שם (פה, א). על הפסוק "ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו" אמר המדרש: "'בגדה יהודה ותועבה נעשתה' וגו' (מלאכי ב, יא), אמר לו: כפרת יהודה, שקרת יהודה, ותועבה נעשתה בישראל, יהודה נעשה חולין, 'כי חלל יהודה קדש ד' אשר אהב' (שם)".
בהמשך הפסוק שם בספר מלאכי נאמר: "בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם, כי חלל יהודה קדש ד' אשר אהב, ובעל בת אל נכר". נראה שהמדרש למד ש"בת אל נכר" היא בת איש כנעני ושמו שוע אשת יהודה.
עוד נראה להוסיף על מה שהמדרש דרש את הפסוק בספר מלאכי על יהודה, שבפסוק הבא שם נאמר: "יכרת ד' לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב" (מלאכי ב, יב), ובני יהודה ער ואונן, נכרתו!
ה. מדוע כתבה התורה ששאול היה בן כנענית?
למדנו מדברי הראב"ע על יהודה, שהתורה כתבה שיהודה לקח אשה כנענית, כדי ללמדנו כיצד יתכן שבניו של יהודה היו כל כך רעים, עד שד' המית אותם בעוונם.
על פי זה יש לשאול: מדוע כתבה התורה ששאול היה בן כנענית? מה באה התורה ללמדנו בכך?
נראה לענות על כך על פי מה שאמרה הגמרא במסכת סנהדרין (פב ע"ב): "אמר רבי יוחנן: חמשה שמות יש לו: זמרי, ובן סלוא, ושאול, ובן הכנענית, ושלומיאל בן צורי שדי. ...שאול - על שהשאיל עצמו לדבר עבירה, בן הכנענית - על שעשה מעשה כנען. ומה שמו? שלומיאל בן צורי שדי שמו".
כלומר: שאול בן הכנענית הוא זמרי בן סלוא שחטא בשיטים! וכן כתב בתרגום המיוחס ליונתן (כאן): "ושאול הוא זמרי, דעבד עובדא דכנענאי בשטים". וכיצד הגיע נשיא בישראל לחטא חמור כל כך? אלא מפני שאמו היתה כנענית.
ו. הסבר רש"י בפרשת ויחי
יש לציין שאף על פי שרש"י כאן כתב ששאול בן הכנענית היה בן דינה, מכל מקום בפרשת ויחי, על הפסוק "וישאו אתו בניו ארצה כנען, ויקברו אתו במערת שדה המכפלה" (בראשית נ, יג), כתב רש"י: "וישאו אתו בניו - ולא בני בניו, שכך ציוום: אל ישאו מטתי, לא איש מצרי, ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען, אלא אתם".
אלא שיש לשאול על כך: אם כל השבטים נשאו כנעניות, מדוע כתבה התורה רק על בת שוע אשת יהודה "בת איש כנעני", ועל בנו של שמעון "שאול בן הכנענית"?
אפשר לומר שהתורה כתבה כך כדי לומר לנו שאצל שניהם ילדיהם הושפעו מכך שאמם היתה כנענית.
אבל יותר נראה לומר שכוונת רש"י שם היא רק לשלה בן יהודה ולשאול בן הכנענית.
וכן כתב הרמב"ן (לח, ב): "ובפרשת ויחי יעקב (להלן נ, יג) כתב רש"י ז"ל: 'וישאו אותו בניו - ולא בני בניו, שכך צום: אל יטענו במטתי אחד מבניכם, לפי שהם מבנות כנען' (במדב"ר ב, ח). ויהיה זה לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען, ולכן יוציא את כלם".
הוסיף הרמב"ן: "אבל בנוסחאות שלנו בבראשית רבה מצינו בכולן: 'אחד מבני בניכם, שיש בהם מבנות כנען'. וכן תמר היתה בת אחת מן הגרים בארץ, לא בת איש כנעני ביחוסו, כי חלילה שיהיה אדוננו דוד ומשיח צדקנו, שיגלה לנו במהרה, מזרע כנען העבד המקולל. ורבותינו אמרו (ב"ר פה, י) בתמר שהיתה בתו של שם, והוא כהן לא-ל עליון".
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את משיח צדקנו שיתגלה לנו במהרה בימינו.
[1] ועיין ב"גור אריה" שהאריך מאד בענין שמירת המצוות על ידי אבותינו, וב"משכיל לדוד" כאן שכיון שנשבע לה שמעון עשה כדעת האומר שבן נח מותר באחותו אף מן האם. ועיין במאמר "כיצד נשא יעקב אבינו שתי אחיות?".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
