הקדמה
נאמר בפרשתנו (לה, יח): "ויהי בצאת נפשה כי מתה, ותקרא שמו: 'בן אוני', ואביו קרא לו: 'בנימין'".
יש לשאול שתי שאלות על פסוק זה:
- מה משמעות השמות "בן אוני" ו"בנימין"?
- מדוע כתבה התורה כיצד קראה רחל לבנה? הרי שם זה לא נשאר, ובכל התורה הוא נקרא בנימין!
א. הסבר רש"י לשני השמות
כתב רש"י: "בן אוני - בן צערי.
בנימין - נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר: 'בנגב בארץ כנען' (במדבר לג, מ), 'הלוך ונסוע הנגבה' (לעיל יב, ט).
בנימין - בן ימין, לשון: 'צפון וימין אתה בראתם' (תהלים פט, יג), לפיכך הוא מלא".
כלומר: רחל קראה לבנה בשם "בן צערי", כיון שהיא הרגישה צער גדול בלידתו, שהביא למותה. ויעקב קרא לו "בן דרום", כיון שהוא נולד בארץ ישראל, שנמצאת לדרומה של ארם נהרים.
הוסיף רש"י שלכן גם כתוב כאן: "בנימין", מלא, בשתי יודים, למרות שברוב המקומות בתנ"ך כתוב: "בנימן" רק ביוד אחת.
כך סיכם ר' יוסף בכור שור את דברי רש"י: "ורש"י פירש: לשון דרום, כמו: 'צפון וימין אתה בראתם', ובבל בצפון, כדכתיב: 'מצפון תפתח הרעה' (ירמיהו א, יד), וארץ ישראל בדרום, קרא לו בן ימין".
ב. שאלות הרמב"ן על רש"י
הרמב"ן הביא את דברי רש"י ושאל עליו שתי שאלות.
תחילה שאל: "ולא הבינותי זה שתהא ארץ ישראל דרומית לארם נהרים, שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל, כדכתיב: 'וילך ארצה בני קדם' (לעיל כט, א), וכתיב: 'מן ארם ינחני בלק מלך מואב, מהררי קדם' (במדבר כג, ז), ויעקב עבר הירדן, שהוא למזרחה של ארץ ישראל, והיה חוזר דרך אדום, שהוא בדרום ארץ ישראל, נמצא ארם מזרחית דרומית לארץ ישראל, וארץ ישראל לצפונה.
אבל אם נולד בתחום בית לחם אפרתה, שהוא בארץ יהודה, כדכתיב: 'בית לחם יהודה' (שופטים יט, ב), וכתיב: 'ואתה בית לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה' (מיכה ה, א), הנה הוא בדרומה של ארץ ישראל, והנה בין בית אל ובין בית לחם אפרת נולד.
ואם המקום בהר אפרים, הרי הוא בצפונה של ארץ ישראל, כדכתיב: 'יהודה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון' (יהושע יח, ה), ואם בחלקו של בנימין גם כן אינה בדרום, דכתיב: 'ויהי להם הגבול לפאת צפונה' (שם, יב)".
עוד שאל: "ומכל מקום אין טעם לקרותו: 'בן דרום'".
ג. תשובות לשאלות הרמב"ן על רש"י
1. תשובה לשאלה הראשונה
הרא"ם והנצי"ב ענו על שאלת הרמב"ן הראשונה שאמנם ארם נמצאת מזרחית לארץ ישראל, אבל צפונית מזרחית, ולא דרומית מזרחית. ואמנם אדום נמצאת דרומית מזרחית לארץ ישראל, כפי שכתב הרמב"ן, אבל יעקב לא עבר דרך אדום, אלא שכאשר הלך מארם שנמצאת מצפון מזרח, לארץ ישראל שנמצאת בדרומה, הגיע אל הגלעד, שבמזרחה של ארץ ישראל, ומשם שלח מלאכים לעשו, שהיה בארץ אדום, שהיא דרומית לגלעד. ולכן דברי רש"י שארץ ישראל דרומית לארם נכונים.
2. תשובה לשאלה השניה
על השאלה השניה נראה לענות שהטעם להדגשת יעקב שבנימין נולד בדרום היא להדגיש שהוא נולד בארץ ישראל. ובסיפרי פרשת וזאת הברכה (סוף פיסקא שנב) אמרו: "מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו? מפני שכל השבטים נולדו בחוץ לארץ, ובנימין נולד בארץ ישראל".
אם כן בכך רמז יעקב שהשכינה תשרה בחלק בנימין!
אמנם יש לשאול: מדוע לא קרא לו יעקב: "בן ארצי", במקום: "בן דרום"?
ד. הסבר הרמב"ן
הרמב"ן כתב הסבר אחר: "הנכון בעיני כי אמו קראתו: 'בן אוני', ורצתה לומר: 'בן אבלי', מ'לחם אונים' (הושע ט, ד), 'לא אכלתי באוני' (דברים כו, יד), ואביו עשה מן 'אוני' - 'כחי', מלשון 'ראשית אוני' (להלן מט, ג), 'ולאין אונים' (ישעיה מ, כט). ולכן קרא אותו: 'בנימין' - 'בן הכח', או 'בן החוזק', כי הימין בו הגבורה וההצלחה, כענין שכתוב: 'לב חכם לימינו' (קהלת י, ב), 'ימינך תמצא לכל שונאיך' (תהלים כא, ט), 'ימין ד' רוממה' (שם קיח, טז). רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו, כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו, והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה".
כעין זה כתב ר' יוסף בכור שור בקיצור: "בן אוני - לשון צער. ואביו קרא לו בנימין - לא רצה לעקור ממנו שם אמו לגמרי, אלא תיקנו 'בנימין' לשון חוזק, 'ימין' לשון חוזק".
למדנו מדברי הרמב"ן ור' יוסף בכור שור שני דברים:
- יעקב רצה לקרוא לבנו בשם שקראה לו אמו, כמו שאר כל הבנים.
- יעקב לא רצה לקרוא לבנו בשם המדויק שקראה לו אמו, כיון שהוא מבטא פורענות, ולכן הוא היסב את השם למשמעות אחרת שיש בשם שקראה לו אמו, שהיא משמעות חיובית.
לפי פירושם ניתן לענות על השאלה מדוע כתבה התורה כיצד קראה רחל לבנה:
- כדי שנדע ששם זה יסודו בשם שקראה לו אמו, כמו שאר כל הבנים.
- שנדע שלא לקרוא בשם שמבטא פורענות.
ה. הסבר רש"י בפרשת פינחס
בפרשת פינחס (במדבר כו, כד) כתב רש"י: "חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין. כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו: 'בן אוני' (בראשית לה, יח) - בן אנינות, ובפילגש בגבעה נתקיימה כולה".
לפי רש"י בפרשת פינחס השם שנתנה רחל לבנה היה נבואה ששבט בנימין יחסר חמש משפחות במדבר, ובזמן השופטים במלחמת ישראל בבנימין בעקבות מעשה פילגש בגבעה כמעט כל השבט הוכחד.
יש לעיין האם כוונת רש"י היא שרחל ממש התנבאה במותה, או שכוונתו היא שרחל ניבאה ולא ידעה מה ניבאה. כך או כך, מובן מאד מדוע כתבה התורה את השם הזה: כאן רמוז מה שיקרה בעתיד, ואין דבר שאינו רמוז בתורה (תענית ט ע"א)!
ו. הסבר הרד"ק
הסבר אחר כתב הרד"ק: "בן אוני - כי בצער גדול ילדתיו.
ואביו קרא לו בנימין - כלומר: בן ימיני וחביב עלי, שנולד לעת זקנותי, וכן 'תהי ידך על איש ימינך' (תהלים פ, יח) האהוב וחביב עליך, כמו שאמר: 'ועל בן אמצת לך' (שם)".
ז. הסבר החזקוני ומפרשים נוספים
הסבר אחר כתב החזקוני: "דבר אחר בן ימין - כלומר: יחזיק ימיני בזקנותי. דוגמא: 'אין מחזיק בידה מכל בנים גידלה' (ישעיהו נא, יח)".
כעין זה כתב גם ר' חיים פלטיאל: "ואביו קרא לו בנימין - כלומר: בן ימיני, לפי שנולד לו בזקנותו, ויסמוך ימינו עליו לילך בדרך, ויהיה לו למשען".
וכן כתב הרא"ש: "ואביו קרא לו בנימין - מלא. כלומר: יחזיק ימיני בזקנותי. ובלשון תלמוד: 'בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה' [(כתובות סד ע"א), ופירש רש"י שם: 'חוטרא לידא - רוצה אני שיהא לי בן שיחזיק בידי בזקנותי ואשען עליו, וביום מותי יקברני'], והאחרים יהיו עם נשותיהן".
ח. הסבר הרשב"ם
הסבר אחר כתב הרשב"ם: "בנימין - בן זקונים, בן ימים, כמו: 'לקץ הימין' (דניאל יב,יג) - כמו 'הימים'".
כן כתב גם החזקוני: "בנימין מלא - כלומר: בן ימים, בן זקונים, כמו: 'לקץ הימין' (דניאל יב,יג) שהוא כמו 'הימים'".
כוונתם היא שבנימין נולד שמונה שנים אחרי יוסף, כאשר יעקב היה כבר בן תשעים ותשע שנים (עיין רש"י לז, לד ועיין גם ברש"י שם, ג ובמפרשי רש"י שם).
סיכום
א. כל המפרשים הסבירו את השם שקראה רחל "בן אוני": "בן צערי", או "בן אבלי". והיא קראה כך כיון שהיא הרגישה צער בלידה, ושהיא הולכת למות.
רש"י בפרשת פינחס כתב שהשם שקראה רחל מבטא גם נבואת פורענות שחמש משפחות חסרו משבט בנימין במדבר, ובזמן השופטים במלחמת ישראל בבנימין בעקבות מעשה פילגש בגבעה כמעט כל השבט הוכחד.
ב. בפירוש השם "בנימין" נחלקו המפרשים:
- רש"י הסביר: בנימין - בן דרום, שארץ ישראל דרומית לארם נהרים.
- הרמב"ן הסביר: בנימין - בן ימין, בן הכוח, בן החוזק, מלשון "בן אוני" - השם שקראה לו אמו, כמו שאר כל הבנים, אבל במשמעות החיובית שאון הוא כוח, ולא צער ואבלות.
- הרד"ק הסביר: בנימין - בן חביב.
- החזקוני הסביר: בנימין - בן שיחזיק יד ימינו בזקנותו.
- הרשב"ם הסביר: בנימין - בן ימים, בן זקונים.
ג. מהחלפת השם על ידי יעקב למדנו לפי הרמב"ן שלא לקרוא בשם שמבטא פורענות.
ד. מקריאת השם על ידי רחל למדנו שהיא ניבאה על הפורענויות שעתידות לבוא על שבט בנימין, ושאין דבר שאינו רמוז בתורה.
ה. מהחלפת השם על ידי יעקב למדנו לפי רש"י שיעקב רמז שבית המקדש יבנה בנחלת בנימין, במהרה בימינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
