הקדמה
בשלושה מקומות בפרשתנו מצאנו רמז לשלושת הדברים שעליהם העולם עומד: התורה, העבודה וגמילות חסדים.
א. קניית מערת המכפלה
בתחילת פרשתנו מסופר באריכות על קנית מערת המכפלה.
נאמר על כך במדרש (בראשית רבה עט, ז): "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר 'גזולים הם בידכם': מערת המכפלה וקבורתו של יוסף ובית המקדש.
מערת המכפלה, דכתיב: 'וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון' (בראשית כג, טז),
בית המקדש, דכתיב: 'ויתן דוד לארנן במקום' וגו' (דברי הימים א כא),
וקבורתו של יוסף: 'ויקן את חלקת השדה' (בראשית לג). יעקב קנה שכם"[1].
רבנו בחיי בפרשתנו (כג, כ) הוסיף על דברי המדרש וכתב: "אף על פי שישראל בכניסתן לארץ לקחו רובה לפי חרב, מצינו שלושה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות, אשר באו לידם על ידי קניית כסף, ואלו הן: חברון, והר גריזים והר עיבל, והר המוריה.
חברון, הוא שכתוב כאן: 'לאברהם למקנה' (פס' יח), וכתיב: 'השדה אשר קנה אברהם' וגו' (בראשית כה, י).
הר גריזים והר עיבל, ששם כרתנו ברית וקבלנו עלינו התורה באלה[2], וכתיב עליו: 'ויקן את חלקת השדה' (בראשית לג, יט).
הר המוריה, הוא שכתוב: 'ויקן דוד את הגרן' וגו' (שמואל ב כד, כד)"[3].
ה"חתם סופר" (בפסוק ט) הביא את דברי רבנו בחיי והוסיף ששלושת המקומות הללו הם כנגד שלושת הדברים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים (אבות פ"א מ"ב): "כי מקום הר גריזים ועיבל הוא כריתות ברית התורה באלה ושבועה וערבות, היינו תורה.
מקום בית המקדש היינו עבודה.
ומקום קבר היינו גמילות חסדים".
ב. המתנות שנתן אליעזר לרבקה
על הפסוק "ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" (כד, כב) כתב רש"י: "בקע - רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת. ושני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות. עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן".
המהר"ל ב"גור אריה" שם הסביר שאליעזר בא לרמוז לרבקה שאמנם היא שלמה במידת החסד, אבל: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים", ולכן נתן לה שני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות, ועשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן, כנגד התורה, ונזם שבקע משקלו - רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת, כלומר: היסוד של עבודת הקרבנות בבית המקדש!
ג. המעלות שהיו באהלי אמותינו
על הפסוק "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו" (כד, סז) : כתב רש"י: "האהלה שרה אמו - ויביאה האהלה, ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר: והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו".
מה מסמלים שלושת הדברים הללו?
המפרשים הסבירו שהם כנגד נדה וחלה והדלקת הנר שהאשה מצווה עליהם[4].
אבל אולי ניתן לומר הסבר נוסף, ולפיו הנר מסמל את לימוד התורה בהתמדה גם בלילה, כאשר אין אור, הלחם מסמל את החסד והנתינה לרעב לאכול, והענן מסמל את השראת השכינה על המשכן מקום העבודה[5].
יהי רצון שנזכה לעסוק בתורה ובעבודה ובגמילות חסדים, ולשלוט שליטה מלאה בשלושת המקומות הללו, ובארץ ישראל כולה, ולבנין בית המקדש.
[1] א. עיין "יפה תואר" ומהרז"ו על המדרש שם.
ב. עיין במאמרו של הרב יעקב אריאל "משמעותה של ברית הארץ" בספרו "מאהלי תורה" עמודים 52-54.
[2] עיין במאמרי "הברכה והקללה בהר גריזים ובהר עיבל" ("ניצני ארץ" גיליון י"ז ופרשת כי תבוא) בעיקר בפרק ה.
[3] א. עיין במאמרי "מתי וכיצד גילה דוד המלך את מקום המקדש" בספרי "הדר העולם" עמודים 175-187 בעיקר בפרק האחרון.
ב. עיין בבאורי הרב חד"ש לרבנו בחיי כאן בשם רס"ג ובסיכום "דעת מקרא" לפרקנו (עמוד קנה) בשם רס"ג.
[4] עיין בברטנורא וב"גור אריה" ובמפרשים נוספים שכתבו כן.
[5] ועיין בהסבר הרב שפירא ב"אמרי שפר" שם שכן היה במשכן!
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
