המבול והתורה

דוד המלך במבט מטלטל על המבול: 'ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב' - המבול נעשה ביסודיות אלוקית, ומכוחו: 'וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם' - מתבססת האחדות האלוקית בעולם לנצח. טרגדיית המבול - הממחישה שהשחתה מוסרית אנושית מכחידה את העולם - היא זו שעל ידי יראה מחזיקה את העולם מנפילה טוטאלית. יש קשת. זוכר הברית.  

אמנם יִראה זה נורא. זה בדרך השלילה. העולם יכול לשרוד, אך לא לצמוח מכוח פחד. לא נעים להתבונן בקשת.

ולכן ההשלמה ההיסטורית העיקרית: 'ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם'. והעוז זה תורה. כשם שהדין האלוקי מחריב כמעט את העולם ומחולל יִראה כאשר העולם איננו ראוי, כך אותה מגמה אלוקית יוצרת אהבה עולמית. לא הורסת, אלא בונה. לא מאיימת אלא מרוממת. במתן תורה חשבו הגויים ששוב יש מבול (פסיקתא). וזה בדיוק כך, משום שזו אותה עוצמה אלוקית, אך כזו המנותבת למקום אחר לגמרי. אותה אנרגיה אלוקית מהמבול, כשהעולם בשל לכך, מופנית לבניין, לצמיחה, לאמון, לעידון, לתיקון, לקרבת אלוקים, לבניין הדרך לעמוד בתביעה האלוקית האדירה העומדת ביסוד עולמנו. תורה לישראל. אור העולמים לעד. בראשית נח לך לך. 

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.