במסכת ברכות מובאת הלכה שעומדת על גבול האגדה: "אין קורין אבות אלא לשלשה". המשמעות ההלכתית מבוארת ברש"י שם שאסור לומר על השבטים 'ראובן אבינו' 'שמעון אבינו' וכדו'. מהניסוח של ההלכה שנאמר באופן כללי אפשר ללמוד שלא מדובר דווקא על אבותינו - אברהם יצחק ויעקב אלא על 'אבות' בכלל. ואמנם כפי שיש שלושה אבות לאומה הישראלית כך יש שלושה אבות לאנושות כולה - שם חם ויפת. וכן מפורש לגבי שם: "וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר".

שלושת בני נח הם האבות של השלב השני בהתפתחות האנושית- העולם שלאחר המבול. המבול החזיר את האנושות למצב הגרעיני של אדם אחד שכולם בניו- 'בני נח', ולכן שלושת בני נח הם אבות האנושות החדשה. אך מי היו שלושת ה'אבות' בשלב הקודם של האנושות?

האנושות הקדומה התחלקה בין בניו של אדם הראשון- בני קין ובני שת. הראשונים שנחשבים בתורה כ'אבות' הם מבני קין: "וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל". אמנם על תובל קין לא נכתב 'אבי' אך התרגום מוסיף גם לו את התואר: "רַבְּהוֹן דְכָל דְּיָדְעֵי עִיבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא" כפי שתרגם כלפי שני אחיו. אם כן גם בשלב הקדום היו שלושה אבות אלא שהם לא היו אבות ביולוגיים אלא 'אבות מלאכות'- אלו שלימדו את האנושות את המלאכות.

מכיוון שלא מדובר על אבות ביולוגיים אלא על אבות 'רוחניים' מורשתם של האבות האלו נמשכת באנושות, למרות שלא נותר מהם וממשפחתם שריד לאחר המבול. נראה למרות שזרעו של קין היה מוכרח להמחות, היה הכרח להמתין עד שבניו יורישו לעולם את חכמת המלאכות שהתפתחה דווקא אצלם. ייתכן שגם מסיבה זו, לאחר שנולדו שלושת האבות האלו סרבו אמותיהם- נשי למך להמשיך להוליד: "...ונשיו (של למך) פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו, מה אנו יולדות לבהלה, למחר המבול בא ושוטף את הכל".

מדוע חכמת המלאכות מיוחדת לבני קין? שמו של קין נגזר מ'קנין': "וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה' ". פעולת הקניין היא הכנסה של דבר שעומד מחוץ לרשותו של הקונה, אל תוך רשותו ובעלותו. היכולת של הקניין אינה מובנת מאליה מבחינה עקרונית. לכן אומרת חוה שמקורו של הקניין הוא הקב"ה שנקרא בעצמו: "קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וכפי שמבאר רש"י: "כמו עושה שמים וארץ, על ידי עשייתן קנאן להיות שלו". בריאת העולם מוציאה את העולם כביכול 'מחוץ' לקב"ה ('ברא' בארמית=חוץ), אך היא גם מחזירה אותו להיות קניינו של הקב"ה, וכך להיות שוב חלק מן המציאות האלוקית.

כאשר חוה מולידה את קין היא מבינה שגם לה יש יכולת דומה ליכולתו של הבורא - הלידה מוציאה את הבן (בארמית 'בר') מן האם אך היא גם הופכת אותה להיות אימו ובזה היא 'קונה איש'. הפירוש הפשוט לדברי חוה הוא כדברי רש"י: "קניתי איש יחד עם ה' - בזה שותפים אנו עמו". אמנם לשון הפסוק מלמדת שכביכול חוה קנתה את ה' עצמו וכוונתה שקנתה משהו מיכולתו של הקב"ה.

נראה שגם המלאכות דורשות פעולה של קניין שכן האדם הופך את המלאכה שהוא לומד לחלק מאישיותו ונעשה 'בעל מלאכה'. לכן יכולת הקניין שהיא דבר מהותי לבני קין איפשרה להם לקנות את המלאכות ולהקנות אותם לאנושות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.