יעקב אומר על בית אל "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָֽיִם", ואומר "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִֽהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים", למה זה לא התקיים? למה לא היה בית המקדש או המשכן בבית אל? ולא די בזה, מה שקרה בפועל הוא שירבעם מציב שם את אחד מעגלי הזהב שלו, והופך את המקום לבית עבודה זרה. (רוב המפרשים אומרים שיעקב אמר "בית אלקים" על ירושלים, אבל האם יש דרך להסביר את הפסוק על פי הפשט, שמדובר בבית אל?).

יעקב קורא את שם המקום "בית אל" שלש פעמים.

בפעם הראשונה, כשיעקב בורח מעשיו, נאמר "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל". בפעם השניה, לאחר שיעקב חוזר לארץ, נאמר "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל". בפעם השלישית, לאחר שנגלה אליו ה' בחלום ומברך אותו, נאמר "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל".

ממבט כללי על בית אל בתנ"ך, נראה לומר שיעקב קרא לשלשה מקומות שונים בשם "בית אל", כשהם אינם רחוקים כל כך זה מזה[1].

מתוך שלשת המקומות שנקראו בית אל, האחד היה בתחום נחלת בנימין, כמוזכר בספר יהושע: "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם... וּבֵית אֵל", ולפחות אחד משני האחרים בתחום נחלת בני יוסף (אפרים) כמוזכר בספר שופטים: "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וה' עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז". בתיאור הגבול בין בנימין לבין אפרים ניתן לראות שבית אל ולוז מוזכרות כשתי ערים שונות: "עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית אֵל: וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה".

לאחד משלושת המקומות האלו קוראים בדרך כלל "שילה"[2], ובו היה המשכן. ואם כן, מאמר יעקב "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים", אכן התגשם בכל מאות השנים שהיה המשכן בשילה. דבר זה נכתב בסיפור פילגש בגבעה, שם נאמר "וַיַּעֲלוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית אֵל וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם הַהוּא עַד הָעָרֶב וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי ה': וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בה' וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם: וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם". מובן שהארון היה בשילה בזמן השופטים, ושם יקרא "לפני האלוקים", שם היו מקריבים עולות ושלמים שהרי הבמות נאסרו, ושם היה גם פנחס ככהן גדול. אלא שבכל זאת קורא ספר שופטים למקום "בית אל". ולכאורה מהסיבה הזו גם בסוף סיפור פילגש בגבעה, ניתן סימן הזיהוי לשילה לפי העיר בית אל. כמו שנאמר שם: "וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה".

כשירבעם בן נבט רצה לתת לעם ישראל מקום חלופי למקום המקדש, הוא בחר את בית אל על סמך הפסוקים האלו של יעקב. אלא שהוא בחר בית אל אחרת. בגלל הבחירה הרעה של ירבעם במקום, נקראת לפעמים בית אל הזו בשם "בית און" (גם לפני ירבעם נקראה כך בנבואה על שם העתיד). וכמו שאומר הושע: "לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ", וכפי שמפרשים המפרשים שם[3].

ולמרות שבית און היא בית אל, יש לידה מקום נוסף שנקרא בית אל. כמו שנאמר "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ הָעַי אֲשֶׁר עִם בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל".

לסיכום: יש שלשה מקומות שנקראו בית אל: האחד הוא שילה, שם שכן המשכן, ועליו אמר יעקב "בית אלקים". השני הוא בית און, שם שם ירבעם את עגל הזהב. גם שילה וגם בית און נמצאים בנחלת אפרים. השלישי נקרא רק בית אל, והוא בנחלת בנימין.

[1] אור החיים בראשית לה, טו. רשב"ם בראשית לה, ז.

[2] מצודת דוד שופטים כ, יח. רד"ק שופטים כ, כו.

[3] הושע י, ה. וכן בירושלמי בכמה מקומות כמו למשל שבת ט הלכה א.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.