אברהם אוסר על עבדו לקחת ליצחק אשה מבנות הכנעני, אלא דווקא מארם נהרים. ואת ההתרחקות הזו מבנות כנען מצאנו שולח גם אצל יצחק ורבקה "וַתֹּאמֶר אכן רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חָיִם", וּבְחַיֵּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׂה מִבְּנוֹת חַיָּת מִבְּנוֹת חָיִם, וּבְחִינוֹת חָכָם. אלא שזה לא מובן: מה עדיפות בנות ארם נהרים על בנות כנען? הרי גם בארם נהריים עבדו עבודה זרה, וכמו שנאמר ביהושע "בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים".

נראה שיש בכל זאת הבדל בין העבודה זרה של כנען לעבודה זר של אזור הפרת והחידקל.

ההבדל הבסיסי בין האיזורים האלו נאמר בספר דברים: "לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַֽרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָֽק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹֽבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּֽיִם". בארצות הנהרות: מצרים מצד אחד, והפרת והחידקל מצד שני, המים זמינים כמעט תמיד. לא צריך תפילות בשבילם. ולכן הם מקומות שיכחת ה', כי לא צריך לפנות אליו. אבל באזור ארץ כנען שביניהן, צריך גשם, ולכן צריך לפנות אל ה' ולבקש.

בהתאמה, נוצרו עבודות זרות ותרבויות שונות בארצות האלו: במצרים למשל, העבודה זרה היתה טכנית וחומרית מאוד. הם עבדו למלך שמאגד אותם, לנילוס שמשקה את השדות, לכבש שסיפק הרבה מהתצרוכת, ולשמש שמשפיעה על הגידולים. ואותו עקרון פעל, כנראה, גם באזור הפרת והחידקל.

אבל בארץ כנען היה צריך קשר למשהו הרבה יותר גבוה כדי להשיג את המים הדרושים לחיים. הכנענים לא ידעו כמובן לעבוד את ה', ולכן הם חיפשו איזה עבודה זרה יכולה להשפיע על עניינים מיסטיים ולא חומריים. מי יכול להשפיע על גשם, שלא מגיע לפי הזמנה. ואולי לכן התפתחו בארץ כנען עבודות זרות, מאוד משונות, רעות ואכזריות.

וכמו שנאמר למשל: "כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים יב, לא).

"לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ... וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ" (דברים יח, ט – יב).

ואחרי כל פרשת עריות, האוסרת דברים מזעזעים שלא מתיישבים על השכל האנושי הפשוט, אומר הפסוק "כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם... לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם". חוקות התועבות כלומר שכל התועבות האלה לא היו רק ענינים שהם התייחסו אליהם בסלחנות, אלא חלק מחוקי אנשי כנען, וה"מצוות" שלהם.

ולכן התרחקו האבות מלהתחתן עם הכנענים. כי מי שמגיע מבית שעובד עבודה זרה חומרית וטכנית, אפשר בקלות שיקבל את ההגיון של התורה שלא סותר את החומריות. ורק יעזוב את המעשים הטכניים שעשו אבותיו. אבל מי שבא מבית עובד עבודה זרה אידיאולוגית ורחוקה מההגיון, מי שהעבודה זרה שלו מצדיקה את הרע ומחייבת לעשות תועבות, קשה מאוד שיוכל להבין ולקבל מוסר והגיון של תורה שסותר את צורת החשיבה שלו לגמרי.

זה גם כשיצאו ישראל לגלות, לא היו בין עמי האזור, אלא או במצרים או בבל ואשור.

[עיון נוסף והרחבה: ויקרא פרק יח פסוק ג: רש"י והעמק דבר, העמק דבר ויקרא פרק יט פסוק כו, שם משמואל בשלח תרע"ב 'והנה קליפת פלשתים', אחרי מות תרע"ג 'כמעשה ארץ מצרים'].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.