כשהאיש אשר על בית יוסף משיג את האחים ואומר להם שהם גנבו מבית יוסף, האחים לא מחכים לראות האם ימצא משהו או לא, אלא מיד חורצים את משפטם: "אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים". ולא מובן בכלל מה הם חשבו להרוויח בזה?

הרי הוא הולך לחפש בפועל, ואם הוא לא ימצא כלום הם פטורים מעונש כל שהוא. ואם ימצא אצל אחד מהם, הוא מעצמו לא יעניש אותם בעונש כל כך חמור כמו שהם הציעו. מן הסתם הוא לא יהרוג את מי שהגביע בידו, וגם אם כן, לא יקח את כל השאר לעבדים. ולמה הם מציעים לו מראש להעניש אותם בעונש יותר חמור?

ואי אפשר לומר שזה כדי שהוא יאמין להם ולכן הם מראים כמה זה חמור בעיניהם, כי הוא במילא לא הולך להאמין להם אלא לבדוק. ואין תועלת בעונש החמור שהם מציעים.

ובמיוחד, שבסופו של דבר כשנמצא הגביע אצל בנימין, הם מציעים עונש אחר "הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ", ומכאן רואים שכנראה הם לא התכוונו בכלל מראש שבאמת ימות מי שנמצא הגביע בידו.

וצריך גם לזכור שהם כבר ראו שהשתילו להם כסף בשקים, ואם כן אפשר להשתיל להם גם את הגביע, ואיך הם כל כך בטוחים שהגביע לא אצלם? עדיף שיחכו לתוצאות הבדיקה.

נראה שהאחים מבינים לכל אורך הדרך שהקב"ה מביא עליהם את הסיפור הזה כעונש על מכירת יוסף. וכמו שהם אומרים בפירוש "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת". וכשמשיג אותם האיש אשר על בית יוסף, הם מבינים שעכשיו הגיעה ההזדמנות לכפר על מכירת יוסף.

כל האחים מלבד בנימין היו במכירת יוסף. חלקם השתתפו באופן אקטיבי: ראובן שהציע לזרוק אותו לבור, למרות שהתכוון לטובה, שמעון ולוי שהציעו להרוג אותו, ויהודה שהציע למכור אותו. והשאר באופן פסיבי, כשלא התנגדו ולא אמרו כלום. האחים מבינים שאחד מהם אשם במיוחד, או כי הוא הציע משהו מסוים, או כי הוא לא התנגד כמו שהוא היה אמור. וגם כל השאר אשמים על השותפות שלהם במכירה. וגם בנימין איתם כיון שהוא חלק מהכלל ויענש בתוכו.

ולכן הם מציעים שכאן תהיה כפרה על המכירה. ה' יבחר אצל מי ימצא הגביע ועל ידי זה יסמן מי האחראי הראשי למכירת יוסף. והוא ימות כדי לכפר על המכירה. וגם כל השאר יהיו עבדים מול מה שמכרו את יוסף לעבד. ולכן האחים מציעים בעצמם את העונש כדי שה' יכפר עליהם בו.

אלא שאז נמצא הגביע אצל בנימין, שהוא היחיד שלא היה בכלל במכירה, ואם כן מתברר שה' מסמן להם שאין אחד שאחראי על המכירה. ולכן הם משנים את העונש שישארו כולם עבדים לכפר יחד על המכירה, אבל לא ימות אף אחד, כי בנימין וודאי לא אשם.

אמנם כיון שיוסף מתעקש שרק אחד ישאר, ניגש אליו יהודה שהוא מי שאחראי על המכירה בפועל, ומציע שהוא ישאר והשאר ילכו. כי אם רק אחד הולך לכפר על המכירה בשביל כולם, זה צריך להיות יהודה שהציע אותה בפועל.

וכיון שרואה יוסף שהאחים רוצים לכפר על המכירה ומוכנים לשלם מחיר גבוה בשביל זה, הוא מתגלה אליהם.

[הרחבה ועיון נוסף: שם משמואל בראשית פרשת ויגש תרע"ג 'והנה יש להבין', שם משמואל בראשית פרשת ויגש תרע"ד 'אך לפי האמור', בית אלוקים למבי"ט שער התשובה פרק ט 'ועם כל זה', חפץ חיים - שמירת הלשון חלק ב פרק יב 'ועתה נראה הצער'].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.