יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בפרשתנו מוזכר בפעם הראשונה בתנ"ך, נסיון שמנסה הקב"ה את בני האדם: "וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם". ולא מובן בכלל איך יתכן שה' צריך לנסות מישהו כדי לדעת מה יעשה, הרי ה' יודע כל מה שיקרה, וכמו שאמר בפירוש בתחילת הפרשה הזו: "הֲיִפָּלֵא מה' דָּבָר". אבל אצלנו נראה כאילו ה' לא יודע מה יעשה אברהם, ורק לאחר הנסיון אומר לו על ידי המלאך "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי", ונראה כאילו עד אז לא ידע.
ובכלל השאלה הזו קשה על כל הנסיונות שה' מנסה בני אדם, למשל "הִֽנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָֽקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתֽוֹרָתִי אִם לֹֽא", או במעמד הר סיני "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַֽעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָֽאֱלֹהִים וּבַֽעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶֽחֱטָֽאוּ", הריגת נביא שעשה מופת מוצלח אבל קורא לעבוד עבודה זרה "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַֽחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹֽהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹֽהֲבִים אֶת ה' אֱלֹֽהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶֽם", או השארת הגויים בארץ לאחר ימי יהושע "לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה' לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא".
למרות שאנחנו לא מבינים לגמרי מהי ידיעת ה' ואיך ה' יודע כל מה שיקרה ובכל זאת זה לא סותר את הבחירה החופשית, כמו שאומר הרמב"ם, בכל זאת נראה שיש שני סוגים של ידיעה: סוג אחד הוא ידיעה של תכונה: דבר בנוי להגיע לתוצאה מסוימת. למשל גרעין של צמח שיהיה בתנאים מסוימים, יצמח. גם בני אדם יכולים לדעת עתידות מהסוג הזה. ויש ידיעה של דברים למרות שיש להם יכולת בחירה עצמאית, ולכן אי אפשר לדעת מה יקרה בתנאים מסוימים, ובכל זאת ה' יודע מה יהיה בעתיד למרות שהוא לא משפיע על הבחירה החופשית שלנו.
גם האמירה שהבחירה חופשית, אין כוונתה שאין השפעה על הבחירה, אלא שלמרות ההשפעה הקיימת ניתן לבחור את שני הצדדים. למשל: ברור שלנער שגדל במשפחה חרדית קל מאוד לבחור לשמור שבת, ולנער שגדל במשפחה חילונית קשה מאוד לקבל את אותה החלטה. לא בגלל הבחירה שלהם, אלא בגלל הנתונים שאיתם הם מגיעים אל הבחירה. ובכל זאת שניהם יכולים לבחור לשמור שבת או שלא לשמור שבת לפי רצונם, והם לא מוכרחים. ולכן הבחירה חופשית. ולכן אנחנו מבקשים כל בוקר "וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע... וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטוֹב". למרות שהיצר הטוב והיצר הרע הם צדדי הבחירה החופשית, יש רמות שונות של יצר טוב ושל יצר רע. יש מי שהיצר הרע חזק בו יותר ויש מי שפחות. אנחנו מבקשים שה' יתן לנו תכונות כאלו שיעזרו לנו בבחירה החופשית שלנו שתהיה יותר קלה.
הקב"ה ידע שאברהם ימלא את רצונו בעקדה, אבל זו היתה ידיעה של העתיד, של מה יבחר אברהם בבחירה חופשית. אבל אחרי שאברהם בחר את הבחירה הנכונה, הוא נהיה 'מנוסה' שגם זו אחת מהמשמעויות של 'נסיון', ונהיה לו יותר קל לבחור בצד הזה. כלומר הבחירה של אברהם הפכה להיות תכונה שלו בזכות הנסיון, ומעכשיו יהיה לו הרבה יותר קל לבחור בצד הזה. ולכן אמר לו ה' "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה", בידיעה של תכונה, כלומר מעתה אני יודע שאתה ירא אלוקים לא רק כי זו הבחירה שלך, אלא זו התכונה שלך מעכשיו. (אפשר בבחירה חופשית ללכת גם נגד תכונה, אבל קל יותר ללכת עם התכונה).
ולא רק אברהם, אלא בכל זרעו הוטבעה התכונה של מסירות נפש בשביל מילוי רצון ה'. וכל מי שמסר את נפשו על קדושת ה' עשה את זה בגלל העקדה, בגלל שעם ישראל קיבל תכונה של מסירות נפש בזכות הנסיון. ולכן לאחר העקדה מברך ה' שוב את אברהם "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם... וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ", כי זה בנים עם תכונה חדשה.
וזה הענין של כל הנסיונות שמנסה ה' את האדם: לעשות אותו מנוסה, כלומר שעל ידי הנסיון שהוא עובר, תהיה בו מעכשיו תכונה מיוחדת שלא היתה בו באופן טבעי.
על ידי המן שאכלו ישראל במדבר הם ראו שאפשר להתפרנס גם אם לא יודעים מאיפה. ומאז הם ישמרו תורתו של ה' גם על חשבון הפרנסה שלהם. וכל עוד לא הוטבעה התכונה הזו בישראל ולא היה ברור "הֲיֵלֵךְ בְּתֽוֹרָתִי אִם לֹֽא" עוד אי אפשר היה לתת להם תורה. לאחר הנסיון ברור שילכו בתורתי כי יש להם תכונה שמאפשרת את זה.
במעמד הר סיני הוטבעה בעם ישראל תכונה של יראת ה' מיוחדת, בזכות מה ששמענו בעצמנו את קול ה'.
הריגת נביא שאומר לעבוד עבודה זרה מטביעה בעם תכונה של אהבת ה' מוחלטת, עד כדי כך שאנחנו לא מוכנים לשמוע גם מנביא על אפשרות של עבודה למישהו אחר.
והשארת הגויים מלמדת את עם ישראל מלחמה ומטביעה בהם תכונה של לחימה למען שם ה', וחוסר מוכנות לחיות תחת שלטון של גויים. תכונה שהחזירה אותם בתשובה במשך כל ימי השופטים.
וכך אומר דוד "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי", על ידי הבחינה, תשנה את התכונות של כליותי וליבי (תכונות אופי ויצרים).
[עיון נוסף והרחבה: זה נושא מאוד נרחב, ויש בו הרבה תשובות. לתשובות שונות אפשר להסתכל כמעט בכל המפרשים על בראשית פרק כב פסוק א. וכן מורה נבוכים חלק ג פרק כד, כוזרי מאמר ה כ.
הרחבה בתשובה שהבאנו כאן: ספר העיקרים מאמר ד פרק יג 'ועל כן פעמים', אברבנאל בראשית פרק כב פסוק א 'ויהי אחרי הדברים האלה', העמק דבר בראשית פרק כב פסוקים א ויז, של"ה תולדות אדם בית הבחירה, חפץ חיים - מחנה ישראל חלק א פרק ב, ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק פרשת דברים יא 'ובזה יובנו גם דברי האריז"ל', שפת אמת בראשית פרשת וירא תרל"ה 'עתה ידעתי'].
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת ויגש | בפרשתנו קונה יוסף את כל אנשי מצרים לעבדים. המשמעות היא קודם כל שהוא העביר את העם לערים אחרות...
מתוך סדרת השיעורים:
פשט בפרשה
פרשת תולדות | בפרשה נאמר לרבקה "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם...
מתוך סדרת השיעורים:
פשט בפרשה