סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
ישנן בתורה שלוש פרשות אשר מכילות שטף גדול וחריג של מצוות. כל אחת מפרשיות אלו נמצאת בחומש אחר, והיא עומדת במרכזו. שלוש הפרשיות הללו הן: 'משפטים' במרכז חומש שמות, 'קדושים' במרכז חומש ויקרא ו'כי תצא' במרכז חומש דברים. בניגוד לשאר פרשיות התורה שמכילות במקרים הגבוהים ביותר סדר גודל של עשרים מצוות, שלוש הפרשיות הללו כוללות עשרות רבות של מצוות[1].
מדוע פרשיות השיא של המצוות מופיעות דוקא בחומשים שמות ויקרא ודברים? ובכן שלושת החומשים הללו הם למעשה שלושת המוקדים בתורה בהם התרחש מעמד של 'מתן תורה'. ר' עקיבא מלמדנו בגמרא (סוטה לז, ב) כי כל תרי"ג המצוות ניתנו למשה בהר סיני, באוהל מועד ובערבות מואב: "ר' עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב". כלומר כל מצוות התורה נאמרו למשה בשלושה מעמדים שונים: במעמד הר סיני, במשכן לאחר הקמתו, ובסוף חיי משה בערבות מואב.
אכן נוכל לראות כי בשלושת המקומות הללו מדובר בתורה על מסירה עקבית ומתמשכת של מצוות ה' למשה. במתן תורה נאמר (שמות כד, יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". בציוויים על בניין המשכן נאמר (שמות כה, כב): "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ובערבות מואב נאמר (דברים א, ג): "דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם... בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר".
ובכן, בכל אחד מן החומשים הללו התרחש מתן תורה בפני עצמו. משום כך במרכזם מופיעה אחת משלוש הפרשיות המרכזיות המכילות שטף של מצוות.
חשוב לשים לב שלכל אחת מן הפרשיות יש אופי כללי שונה מבחינת האופן בו מוצגות בה המצוות השונות:
התורה שניתנה לראשונה בהר סיני הופכת מיד למערכת של חוקים משפטיים, כלומר למסגרת שבתוכה מתנהלים חיי האומה. זווית המבט של הפרשה היא של השגחה על בני העם 'מגבוה' – מכס השיפוט. התורה מופיעה כאן כ'רשות המחוקקת', ועל כן כל בני העם נבחנים כל העת על קיום חוקיה.
ובהתאם לכך, נקודת המבט של מספר מצוות היא של רצון ה' בלבד: השבת והמקדש הם של ה' - אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'". ובענין עבודת המולך מודיע ה' באופן מפתיע וחריג כיצד הוא עצמו יעניש את החוטא במידה ובית הדין לא יבצעו את הדין בעצמם (ויקרא כ, ד-ה): "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ. וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא". וכן בענין האובות וידעונים (כ, ו): " וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ".
אחד מן הנימוקים החוזרים הוא הצורך בביעור הרע: "וביערת הרע מקרבך". כל אדם יודע שהרע הוא אינו טוב ויש להתרחק ממנו. לאור זאת בפרשה זו הקב"ה מלמד את ישראל מהו הרע.
במספר מצוות מופיעה תכלית במקום נימוק – המצווה תוביל לאריכות ימים או שפע חמרי. גם מבחינה זו, המצוות מתגלות כחוקי חיים בכך שהן המתאימות לחיי האדם ומיטיבות אותם.
[1] נעיר כי בצמוד לפרשת קדושים, גם בפרשת אמור יש מספר גבוה יחסית של מצוות. כמו כן, צמוד לפרשת כי תצא, גם בפרשיות עקב וראה כבר מופיע מנין גבוה של מצוות.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת וילך | | ההפתעה הגדולה בפרשת וילך בפרשת וילך יש התיחסות כפולה לכך שמשה כתב את התורה ונתן אותה ללויים....
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - חומש דברים
פרשת שופטים | פרשת שופטים עוסקת בהעמדת החיים הציבוריים על פי התורה. בכך כלולים פרשיות השופטים, המלך, הנביא,...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - חומש דברים
פרשת ראה | אחד מן העניינים המרכזיים בתורה הוא הברכות והקללות. התורה מודיעה במספר מקומות כי חיי ההווה החומריים...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - חומש דברים
פרשת כי תצא | גרים עמונים ומואבים הם הגרים היחידים שאינם ראויים לבוא בקהל ישראל לעולם. מהו החטא האיום שעשו...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - חומש דברים