בסוף התורה מופיע שם חדש לעם ישראל: השם 'ישרון'. שם זה מופיע לראשונה בשירת האזינו ('וישמן ישרון ויבעט'), ולאחר מכן פעמים בתחילת ברכות משה לישראל ('ויהי בישרון מלך') ובסופן ('אין כאל ישרון').

שם זה מהווה מהפכה גדולה ביחס לשם של ישראל עד כה בשאר התורה:

השם של עם ישראל החל מיעקב אבינו אשר נקרא שמו יעקב על שם אחיזת העקב. שם זה הוא על שם "ויעקבני זה פעמיים" כלומר על שם הסיבוכים והתלאות הרבים שהוצרך יעקב לעבור במהלך חייו. שמו של יעקב השתנה לישראל "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". גם שם זה נקרא על שם המלחמה שהיה על יעקב לעבור, אלא שהוא מורה על הניצחון במלחמה זו. שם זה הפך להיות שמו של העם שנוצר מיעקב לאחר מכן. אם כן, עם ישראל נקרא על שם קשייו ואתגריו.

והנה בסוף התורה, לקראת הכניסה לארץ ישראל מופיע שם חדש לישראל, המורה על ההפך הגמור – 'ישרון'. לעומת שני השמות הקודמים שנקראו על שם הסיבוכים, השם 'ישרון' קורא לעם ישראל על שם היושר! זהו שם שמורה על שלוה ומנוחה בפשטות בלא תקלות וסיבוכים.

 הופעת שם זה היא למעשה הפיכת העקוב למישור, בדיוק בהתאמה לנבואת ישעיהו (מ, ד): "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר". וכך כותב הרמב"ן (דברים ז, יב): "ולכן יקראו יעקב 'ישורון', כי היפך העקוב מישור".

כאשר מופיע השם 'ישרון' מקבל גם השם 'ישראל' מובן חדש לגמרי. מתברר כי לשם זה אין משמעות רק של 'שרית' כלומר מלחמה והתמודדות, אלא גם משמעות הפוכה – של ישרות ופשטות. על משמעות זו של השם ישראל עמד בעל הכלי יקר (בראשית לב כט): "ובאומרו 'כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו', כי יעקב מורה על 'עקוב הלב מכל ואנוש הוא' (ירמיה יז ט) וישראל לשון מישור כמו שנאמר לעתיד (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כי אם הנראה ישר בעיני אלהים ואדם".

אם כן, בשירת האזינו ובפרשת וזאת הברכה מתחדשת קריאת השם של עם ישראל על שם היושר. שם זה מתחדש לראשונה דוקא בהקשר של מצב בו עם ישראל חוטאים: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ...". בכך מדגיש משה את ההפתעה הגדולה של העובדה שישראל חוטאים: כיצד זה העם שנקרא על שם היושר חוטא? ובפרשת וזאת הברכה מופיע התיקון לכך: שם זה מופיע כפתיחה לברכות השבטים וכחתימה להם. בשתי ההופעות הללו ההקשר הוא של מצב בו ישראל מסודרים ומיושרים מתוך קרבת ה' (לג, ה): "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". ובהמשך (כו): " אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים". במדרש תנאים (דברים פרק יד) מובהר ששם זה של ישראל מצביע על מצב בו ישראל נוהגים בדרך היושר: "'אין כאל ישורון' – כשישראל ישרים ועושין רצונו של מקום [אז] אין כאל".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.