השם הנפוץ בתנ"ך לעמנו, הוא 'ישראל'.

שם פחות נפוץ, אך גם בו נקרא עם ישראל פעמים רבות בתנ"ך, הוא 'יעקב'.

אך ישנו שם נוסף לעם ישראל, שעם ישראל נקראים בו פעמיים בפרשתנו: יְשֻׁרוּן. שם זה נזכר בתנ"ך חוץ מפעמיים אלו רק בעוד שני מקומות: לראשונה בפרשה שעברה, פרשת האזינו, ועוד פעם אחת בספר ישעיהו.

  שני השמות הראשונים, הם שמותיו של יעקב אבינו, ואנו נקראים על שמו – משום שכולנו יצאנו ממנו (כמו שניכר בכינוי הנפוץ בתורה, 'בני ישראל', וכן בכינוי במספר מקומות 'בני יעקב'), ובניגוד לשני האבות האחרים, אברהם ויצחק, שנולדו להם גם ילדים שאינם חלק מעם ד' – כל בניו של יעקב אבינו הם חלק מעם ד', עליו נאמר ש'מטתו שלמה', 'לא נמצא בה פסולת' (שהש"ר פרשה ד). 

  שמות אלו, התבארה משמעותם בפסוקים מפורשים, כאשר יעקב אבינו נקרא בהם, כמבואר בפרשת תולדות (כה, כו) ובפרשת וישלח (לב, כט ו לה, י). אך מה משמעות השם 'ישורון'?

  נעיין בשם זה מצד מבנהו התחבירי:

  נראה במבט ראשון, ששם זה מורכב משלוש אותיות יסוד, י'ש'ר', עם סיומת 'ון':

הסיומת 'ון' מצויה במילים רבות בתנ"ך, לדוגמה 'שבתון', 'זכרון', 'לבנון' ועוד. בכל הדוגמאות הללו, מנוקדת האות ו' בחולם, ולא בשורוק כמו ב'יְשֻׁרוּן'. אך ייתכן שאין הבדל מהותי אם מדובר בחולם או בשורוק; ייתכן שהמעבר לשורוק נובע רק מחמת שלפניו היתה הברה בקובוץ, באות ש' של ישרון.

  אך ניתן להסביר באופן נוסף: לפעמים הסיומת 'ון' נוספת לפעלים, כאשר היא באה לציין שהפעולה מתייחסת לרבים בעתיד. לדוגמה – ירגזון, ירביון, יאכלון, יריחון. לפי זה, ייתכן שגם האות י' בתחילת 'ישורון', היא אות י' שנוספת לאותיות השורש לציון זמן עתידי, ולא אחת מאותיות השורש היסודי.

  נראה שבאמת ישנן שתי דרכים בביאור שם זה:

הראב"ע, הרמב"ן, המהר"ל, הכתב והקבלה ומפרשים נוספים, מבארים שעם ישראל נקרא בשם 'ישרון' על שם היושר שלו. וכך מבואר בפסיקתא בפרשתנו: 'בזמן שאתם ישרים לפניו רוכב שמים הוא פודה ועוזר אותך'.

  אך במדרש אחר (מדרש זוטא שיר השירים א) נאמר שנקראו ישרון על שם שאמרו שירה על הים, וכך מבאר הגר"א בפרשתנו (בפירוש 'אדרת אליהו'). לפי זה המשמעות היא שישראל שרו, בלשון רבים, והי' הראשונה היא לשון עתיד – בדומה לצורה שבה נזכרה לשון השירה בתחילת שירת הים, 'אז ישיר'.

  רבנו בחיי מסביר באופן דומה מבחינה תחבירית אך שונה מצד תוכנו, ששם זה 'נגזר מן "אשורנו" (במדבר כד, יז), על שם הראיה שראו כבוד השכינה עין בעין במתן תורה'.  

  הראי"ה קוק זצ"ל (ב'עולת ראיה' חלק א עמוד ק) מבאר גם כן את השם 'ישורון' מלשון ראיה, אך לא מצד מה שעם ישראל ראה, כפי שפירש רבנו בחיי, אלא מצד הרואים אותו: יש לעם ישראל קדושה מיוחדת, שהוא משפיע על עמים רבים, שהכל מביטים עליו, ללמוד ממנו באיזו דרך ללכת. לפי זה ניתן להבין יותר מדוע נקרא שם זה בלשון עתידית – כיוון שזוהי מדרגה עתידית שאנו צועדים לקראתה, אך עדיין רחוקים ממנה.

  לסיום, נציין שישנו פיוט מפורסם של ר' יהודה הלוי, 'יום ליבשה', שיש נוהגים לשיר אותו בברית מילה ובשביעי של פסח, וכך נאמר באחד הבתים שלו:

'וכל רואי ישורון, בבית הודי ישוררון, אין כאל ישורון, ואויבינו פלילים'.

  אמנם לא ניתן להביא מכאן ראיה למשמעות השם ישורון, אך לענ"ד לא רחוק הדבר שכוונת ריה"ל לכלול כאן שתי משמעויות שכלולות בשם זה, מלשון ראיה ומלשון שירה: בעתיד יביטו הכל על ישראל, והמעלה העליונה שיראו בהם, תביא אותם להכיר בד' ולשורר 'אין כאל ישורון'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.