בלשון המדוברת כיום, הניסוח: 'מ.... עד....' משמש לתחימת (סימון גבולות) עניין מסוים: שטח, זמן וכדו'. התחום מסומן בשתי נקודות הקצה שלו, הרחוקות זו מזו. הביטוי "מ... עד..." מצוי במקומות רבים בתנ"ך, ובדרך כלל זו המשמעות הפשוטה שלו גם שם.

  אך בכמה מקומות בתנ"ך, אנו מוצאים בניסוח זה, דווקא דוגמאות המציינות שני דברים קרובים זה לזה בעניינם, מאותו 'קצה' של התחום הכללי שהכתוב עוסק בו. כך בתחילת פרשתנו, פרשת נצבים (כט ט-י), מפרט משה רבנו שכבות שונות של העם העומדות לעבור בברית ד', ומציין שתי  אוכלוסיות שקרובות זו לזו בעניינן: "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". כעין זה גם בסירובו של אברהם אבינו לקבל ממלך סדום את הרכוש, אמר למלך סדום: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" (בראשית יד, כג), שהם בפשטות שני דברים קרובים בעניינם ובשווים המועט.

  והדבר דורש ביאור: מה משמעות ביטוי זה, הרי התחום שבין שני הדברים הנזכרים מצומצם מאד, ואילו מהקשר הדברים בפסוק – וכן ממשמעות ביטוי זה בשאר המקומות – נראה שהוא בא לכלול תחום הרבה יותר גדול!

  נחלקו רב ושמואל (במגילה יא ע"א) בפירוש הפסוק הראשון במגילת אסתר, שבו נאמר על אחשוורוש: "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ": 

'רב ושמואל: חד אמר: הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם.'

נראה בפשטות שלפי פירוש זה, משמעות הביטוי בפסוק זה היא כמשמעות הפשוטה והשכיחה שלו, שבה נוקטים שני קצוות כדי להקיף את כל מה שביניהם;

'וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי. כשם שמלך על הודו וכוש, כך מלך מסוף העולם ועד סופו.'

לפי פירוש זה, הביטוי שבפסוק דומה לביטוי שבפרשתנו ובפרשת לך לך, שנוקטים דווקא בשני דברים הקרובים אחד לשני. וכאן מבארת הגמרא את משמעות הביטוי: הפסוק בא ללמד על האיכות של המלכות, ולא על ההיקף הכמותי שלה. האיכות של המלוכה נמצאת בדרך כלל יותר במקומות הקרובים זה לזה, שכן עליהם קל יותר לשלוט בגלל קרבתם, ומהם אנו למדים שזו היתה איכות המלוכה בכל שאר המדינות, גם הרחוקות, ולכן מציין הפסוק דווקא מקומות קרובים.

אולי ניתן לבאר באופן דומה את המילים "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" בפרשתנו, שכוונת הפסוק לומר, שכמו שאין הבדל בין מדרגת חוטבי העצים למדרגת שואבי המים, ושניהם בשווה עוברים בברית ד' – כך שווים בדבר כל ישראל, שגם הם עוברים בברית בדיוק באותה מידה, ומלמד הדבר שמלבד ההיקף הכמותי, שכל העם עובר בברית ד' - כולם שווים גם באיכות חלקם בברית בין ה' לעם ישראל, ללא הבדלי מעמדות.

   אמנם, הרש"ר הירש מבאר את הפסוק שבפרשתנו (בפירושו לדברי אברהם למלך סדום בפרשת לך לך) דווקא על פי הפירוש הראשון בגמ' שם! הכיצד?

  כדי לענות על כך יש להקדים ולשאול, האם המחלוקת בין רב ושמואל הייתה מציאותית האם הודו וכוש סמוכות זו לזו או רחוקות זו מזו? מסבירים כמה מפרשים (ביניהם המהר"ל בספרו 'אור חדש'), שבאמת כולם מסכימים שהודו וכוש היו מקומות קרובים, אלא שכיוון שהעולם הוא עגול, כוונת הפסוק היא לכלול את כל מדינות מלכות אחשוורוש ע"י נקיטת שמות המקומות הקרובים, כי אם מתחילים את היקף העיגול בנקודה אחת, מסיימים אותו בנקודה הקרובה לה מהכיוון ההפוך!

  אומר הרש"ר הירש – זו כוונת התורה לא רק כשמדובר בתחום גיאוגרפי של כדור, אלא גם ביחס לתחומים נוספים, לדוגמה היקף של ציבור בפרשתנו, מכיוון ש'כלל האומה איננה פירמידה אלא מעגל', ולכן דווקא הנקודות הקרובות זו לזו בעם, מציינות את ההיקף של העם כולו, 'מהצד השני'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.