המילה 'שער' נפוצה בתורה במקומות רבים, בדרך כלל בסמיכות כגון: שער החצר, שער העיר, או בריבוי בייחוס לנוכח: 'שעריך'. 'שער' הוא פתח של מקום כלשהו, לעתים עם דלת ולעתים בלי דלת, בכל אופן דרכו נכנסים למקום ויוצאים ממנו. לדוגמה, יעקב אבינו אמר "זה שער השמים" ובמשכן היה שער החצר. כמו כן במצוות מזוזה, נאמר: "ובשעריך", והכוונה היא בוודאי לפתח שבו צריך לקבוע מזוזה.
עם זאת, בספר דברים פעמים רבות מציינים ה'שערים' דבר כללי ולא רק פתחים. לדוגמה בתחילת פרשת 'שופטים', בציווי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז, יח), נאמר שצריך למנות שופטים בכל עיר ועיר. כך בוודאי מבואר בתרגום אונקלוס, שמתרגם שעריך 'קרוך', (עיר, קריה) ולא כהרגלו לתרגם את המילה שער - 'תרעא'. זו גם המשמעות במקומות רבים שנזכרים בהם שערים כמקום מושבם של הלויים והגרים בהקשרים שונים.
מדוע מצוינות ערים דווקא בשערים שלהן, הרי יש לעיר גם חומה וכיו"ב?
נתבונן במשמעויות נוספות שיש לשערים, ועל ידי כך אולי נמצא תשובה לשאלתנו.
בפרשתנו, פרשת 'כי תצא', בדין 'מוציא שם רע', נאמר: "אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה" (כב, טו), ואונקלוס מתרגם 'לתרע בית דין אתרא'. כלומר, המילה 'שער' לא מציינת כאן פתח ודלת, וגם לא עיר כשלעצמה, אלא את בית הדין המקומי. בפרשת 'שופטים', האריך רש"י לדון במשמעות השער שבו הורגים את מי שעובד ע"ז. בפסוק שבתחילת הפרשיה: "כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" (יז, ב), כוונת המילה 'שעריך' היא בוודאי 'עריך', אך כאשר בעונשו של העובד ע"ז נאמר: "וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ" (שם, ה), משמעות 'שעריך' כבר פחות פשוטה, ודנה בה הגמ' בכתובות (מה ע"ב), וגם נפלה מחלוקת גרסאות בתרגום אונקלוס, כפי שמביא רש"י בפירוש הפסוק. הראב"ע אומר שהשופטים היו יושבים בשער העיר, ולכן בית הדין נקרא פעמים רבות 'שעריך'.
אך ישנה עוד משמעות אחת (לפחות) למילה 'שער' בתורה.
בדין 'בן סורר ומורה' שבתחילת פרשת 'כי תצא', נאמר: "וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ" (כא, יט), וכן כתוב במגילת רות: "וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ" (ד, י). ביחוד במקום השני, נראה שהמילה 'שער' מציינת את ריבוי האנשים שמתקבצים בעיר, ולא את המיקום הגיאוגרפי של הכניסה לעיר. הגר"א מבאר שכמו ב'מגילת רות', גם בפרשת 'בן סורר ומורה' הכוונה שיש להוציאו אל זקני העיר במעמד אנשי העיר, ולא כאונקלוס שמתרגם גם בפסוק זה שהכוונה במילים "אל שער עירו" היא להוציאו לבית דין.
בתחילת פרשת חיי שרה, נרמז קלות, מדוע ציבור נקרא שער. נאמר שם כמה פעמים "בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ", שבנוכחותם מכר עפרון לאברהם את מערת המכפלה. כלומר, שער העיר הוא מקום מרכזי, שם התכנסו יחד תושבי העיר. נקל להבין מדוע היה דווקא השער למקום המרכזי בעיר : אין הרבה שערים לעיר, ומי שרוצה להיכנס או לצאת, עובר דרך שער העיר, וממילא שם מתכנס ציבור גדול. [כל אחד מכיר תופעה זאת כיום, מהעומס שיש בפקקים בבוקר, ביציאה משכונות ומערים, במקומות שהכביש לא רחב דיו...].
לפי זה ניתן לבאר גם מדוע העיר כולה נקראת בשם שער: 'עיר' היא מקום שיש בו ריכוז של אנשים רבים הגרים בה. כל אחד מהתושבים גר בביתו, והמקום שבו כולם מתרכזים באופן טבעי, הוא שער העיר, ולכן דווקא בשער העיר ניכר גודלה של העיר, ולכן כולה נקראת על שמו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
