הקדמה

נאמר בפרשתנו (פרק י'):

א. "בעת ההִוא אמר ד' אלי: פסל לך שני לוחֹת אבנים כראשֹנים, ועלה אלי ההרה, ועשית לך ארון עץ.

ב. וְאכתֹב על הלֻחֹת את הדברים אשר היו על הלֻחֹת הראשֹנים אשר שברת, ושמתם בארון.

ג. ואעש ארון עצי שטים, וָאפסֹל שני לֻחֹת אבנים כרִאשֹנים, ואעל ההרה ושני הלֻחֹת בידי.

ד. ויכתֹב על הלֻחֹת כמכתב הראשון, את עשרת הדברים אשר דבר ד' אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל, ויתנם ד' אלי.

ה. ואפן וארד מן ההר, ואשִׂם את הלֻחֹת בארון אשר עשיתי, ויהיו שם כאשר צִוַני ד'".

בפסוקים אלו מתאר משה רבנו שהוא עשה ארון עץ בשביל לוחות הברית, והוא עשה זאת עוד לפני עלייתו להר סיני לקבל את הלוחות השניים, כלומר: עוד לפני ראש חדש אלול.

דבר זה עומד בסתירה לכאורה למה שלמדנו בחומש שמות (פרק ל"ז) שבצלאל עשה את הארון, ובזמן מאוחר יותר: רק אחרי שמשה רבנו ירד מהר סיני ביום הכפורים עם הלוחות השניים (רש"י שם לה, א).

כיצד ניתן ליישב סתירה זו? בדבר זה נחלקו המפרשים.

א. שיטת רש"י

1. הסבר רש"י בפרשתנו

כתב רש"י: "בעת ההיא - לסוף ארבעים יום נתרצה לי, ואמר לי: 'פסל לך', ואחר כך: 'ועשית לך ארון'. ואני עשיתי ארון תחילה, שכשאבוא והלוחות בידי - היכן אתנם.

ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר ציוה להם על מלאכת המשכן. ובצלאל עשה משכן תחילה, ואחר כך ארון וכלים. נמצא זה ארון אחר היה, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה, אלא בימי עלי (שמואל א פ"ד), ונענשו עליו ונשבה".

למדנו מדברי רש"י אלו ששני ארונות היו: ארון אחד נעשה על ידי משה רבנו לפני ר"ח אלול, והשני נעשה על ידי בצלאל אחרי יום הכפורים.

2. הוספת רש"י בפרשת בהעלתך

כעין זה כתב רש"י גם בפרשת בהעלתך (במדבר י, לג), והוסיף עוד נקודה שהוא לא כתב בפרשתנו: "וארון ברית ד' נסע לפניהם דרך שלשת ימים - זה הארון היוצא עמהם למלחמה, ובו שברי לוחות מונחים, ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים, לתקן להם מקום חנייה".

יש לשאול: מנין למד רש"י שבארון שעשה משה היו שברי הלוחות? והרי בפסוקים וברש"י לא מופיעה שום התייחסות לשברי הלוחות, אלא רק נאמר בהם שהלוחות השניים היו שם!

השיב על כך הרא"ם (במדבר י, לג) שמהמלים "אשר שברת" הכתובות בפסוקים אלו בקשר לארון שעשה משה, דרשו חז"ל שגם את השברים שם משה בארון שעשה. וכך לשון הדרשה: "'אשר שברת ושמתם בארון' - מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחים בארון" (בבא בתרא יד ע"א).

דהיינו, בשעה שירד משה מהר סיני, הוא הניח בארון שהוא עשה את הלוחות השלמים עם השבורים. אחר כך עשה בצלאל ארון נוסף, וכשהוקם המשכן שם משה את הלוחות השלמים בארון שעשה בצלאל, ואילו שברי הלוחות נשארו בארון שעשה משה.

ב. שאלות הרמב"ן על רש"י

הרמב"ן הביא את דברי רש"י, וכתב שאף על פי שדברי רש"י מקורם בדברי חז"ל, מכל מקום "דברי יחיד הם! שכך שנינו במסכת שקלים (פ"ו ה"א): 'תניא רבי יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו עם ישראל במדבר, אחד היו שברי הלוחות מונחים בו וכו', ורבנן אמרי: אחד היה, ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה'. ודעת רבותינו בכל מקום בתלמוד [-הבבלי] אינו כן, אלא: 'לוחות ושברי לוחות מונחים בארון' [שעשה בצלאל!]".

אמנם הסכים הרמב"ן שלפי דעת חז"ל הארון האמור בפרשת עקב איננו הארון שעשה בצלאל, אבל יישב הרמב"ן דעה זו עם דעת רבנן הסוברים שהיה רק ארון אחד, שאכן משה עשה ארון עץ בשביל הלוחות, אבל בשעה שהוקם המשכן, והלוחות השלמים הוכנסו לארון הזהב שעשה בצלאל, הוכנסו לתוכו גם שברי הלוחות הראשונים, וארון העץ נגנז.

בנוסף להערה שדברי רש"י הם דעת יחיד, שאל הרמב"ן על דעה זו:

"אנה יעמוד הארון הזה עם הלוחות הראשונות כל ימי המדבר? כי במשכן, בבית קדשי הקדשים לאחר הפרוכת, אין שם שני ארונות! וכן שלמה לא הכניס לבית קדשי הקדשים אלא ארון אחד!"

ג. תשובות לשאלות הרמב"ן

1. על שאלת הרמב"ן "אנה יעמוד הארון הזה עם הלוחות הראשונות כל ימי המדבר?" ענה ה"יפה מראה" (על הירושלמי שם) שהיה באחד מבתי הכנסת או מבתי המדרש, במשמרת קדושה וכבוד.

עוד כתבו האחרונים (בלא להתייחס לקושית הרמב"ן) שהארון שעשה משה היה באהלו של משה.

2. לגבי הערת הרמב"ן שדברי רש"י הם דעת יחיד בירושלמי, יש לומר שאף על פי שבירושלמי זוהי דעת יחיד, מכל מקום כן מוכח במדרשים רבים, וכן עולה מפשט הפסוקים, כמבואר לעיל, ולכן העדיף רש"י הסבר זה.
3. על מה שכתב הרמב"ן "דעת רבותינו בכל מקום בתלמוד [הבבלי] אינו כן, אלא לוחות ושברי לוחות מונחים בארון" נאמרו מספר תירוצים שכאן לא נרחיב בהם (עיין ברא"ם ברבנו בחיי ובנצי"ב).

ד. שאלות האברבנאל על רש"י

האברבנאל (במדבר י, לג) שאל שש שאלות על דברי רש"י שהיו שני ארונות:

1. לא מצאנו במעשה המשכן שני ארונות:

לא בציווי ד' למשה, לא בציווי משה לבצלאל, לא בעשיית בצלאל את הכלים, ולא בהכנסתם למשכן!

2. גם בפירוק המשכן וכסוי הכלים לא נזכר אלא ארון אחד!
3. אם היו שני ארונות מדוע נקראו שניהם בשם: "ארון ברית ד'", ולא נאמר למי מהם הכוונה בכל מקרה?
4. במעבר הירדן עבר הארון לפני בני ישראל, ואם היו שני ארונות מדוע לא נזכרו שניהם? ומדוע אמר יהושע לבני ישראל שילכו אחרי הארון במרחק אלפיים אמה: "כי לא עברתם בדרך מתמֹל שלשם"? והלא כל זמן המדבר הלכו אחרי הארון!
5. מדוע רצו בני ישראל בימי עלי להביא את הארון למערכה לאחר שניגפו בקרב הראשון עם פלשתים? והרי גם בקרב הראשון היה הארון שעשה משה עימהם!
6. מדוע לא נזכר הארון השני בימי שלמה בהכנסת הארון לקדש הקדשים?

ה. תשובות לשאלות האברבנאל

מבט מעמיק בשאלות האברבנאל מגלה שארבע מתוך שש השאלות מסתמכות על הנחת יסוד אחת, ומתוך כך בסתירתה של אותה הנחה תיושבנה כל ארבע השאלות!

בשאלתו החמישית - מדוע לקחו בני ישראל בימי עלי את הארון למערכה השניה עם פלשתים - הרגיש האברבנאל שניתן לענות על שאלתו שהארון שעשה בצלאל היה קדוש יותר מהארון שעשה משה, ולכן כאשר ראו בני ישראל שהארון שעשה משה איננו עוזר להם, החליטו לקחת את הארון שעשה בצלאל. ולכן כתב שם האברבנאל: "ולא היתה קדושה באחד מהם על האחר".

מתוך הנחה זו שהניח האברבנאל, ששני הארונות היו שוים בקדושתם, גם הניח האברבנאל שמקומם צריך להיות זהה - בקדש הקדשים, ולכן שאל את שאלותיו הראשונה, השניה, והששית שלא נזכר ארון נוסף לא במעשה המשכן והקמתו, לא בפירוק המשכן ולא בהעלאת הארון לבית המקדש שבנה שלמה.

אבל אם לא נקבל את הנחת היסוד של האברבנאל שקדושת הארונות היתה שוה, אלא נאמר שהארון שעשה בצלאל היה קדוש יותר, לא תקשה השאלה החמישית מדוע לקחו בני ישראל בימי עלי את הארון שעשה בצלאל למערכה השניה עם פלשתים, ומתוך כך גם לא תקשינה שלש השאלות הנוספות - מדוע לא נזכר ארון זה יחד עם כלי המשכן בהקמת המשכן ובפירוקו ובהכנסת הכלים למקדש בימי שלמה - כיון שהוא לא היה מכלי המשכן!

ואכן רבינו בחיי - שקדם לאברבנאל - כתב (דברים י, א): "ארון של בצלאל... הוא עיקר הקדושה, מה שאין כן ארון של משה, שאין קדושתו כל כך"!

לגבי השאלה השלישית מדוע לא הסבירה התורה בכל מקום לאיזה ארון היא מתכוונת, כתב ה"יפה מראה" (על הירושלמי) שהדברים מבוארים מתוך הקשרם:

לגבי נסיעת הארון לפני בני ישראל מבואר שאין זה הארון שעשה בצלאל, מפני שעליו נאמר שהוא נוסע בין המחנות, ואם כן מובן שהארון שנוסע לפניהם הוא ארון אחר.

לגבי ציווי משה ללויים לשים את ספר התורה בארון מובן שהכוונה היא לארון שעשה בצלאל, כיון שהלויים נשאו רק את הארון שעשה בצלאל, ולא את הארון שעשה משה.

על השאלה הרביעית - מה היה החידוש במעבר הירדן, והלא אם היו שני ארונות, בני ישראל הלכו כל זמן המדבר אחרי הארון - כתב ה"יפה מראה" שכל זמן המדבר הלך הארון לפני בני ישראל דרך שלשת ימים, ואילו במעבר הירדן הלך הארון לפניהם במרחק אלפיים אמה, ולכן היה צריך להזהירם.

על פי זה גם יישב ה"יפה מראה" את שאלת האברבנאל מדוע לא נזכר ששני הארונות עברו בירדן - כיון שהם לא עברו ביחד!

סיכום שיטת רש"י

א. לדעת רש"י היו שני ארונות.

ב. הארון שעשה בצלאל היה קדוש יותר, ובו היו מונחים הלוחות השלמים.

ארון זה עמד בקדש הקדשים שבמשכן ושבמקדש, ובשעת המסעות נסע במרכז המחנה.

ארון זה לא יצא עם בני ישראל למלחמותיהם, מלבד המלחמה של בני ישראל בפלשתים בימי עלי.

ג. הארון שעשה משה היה קדוש פחות, ובו היו מונחים שברי הלוחות.

ארון זה נסע לפני בני ישראל בכל מסעיהם במדבר.

ארון זה יצא עם בני ישראל למלחמותיהם.

ד. רש"י העדיף שיטה זו שהיו שני ארונות, למרות שהיא דעת יחיד בירושלמי, מפני שהיא מופיעה במדרשים רבים, וכן היא מתאימה יותר לפשט הפסוקים.

סיום

ארון הברית נסע לפני מחנה ישראל בכל מסעיהם במדבר, על מנת לעזור להם בדרכם לארץ ישראל: להנמיך את ההרים, להגביה את העמקים, להרוג את הנחשים והעקרבים, לשרוף את הקוצים ולהרוג את שונאיהם של ישראל. זאת מתוך אהבתו הגדולה של הקב"ה לעמו ישראל.

יהי רצון שנזכה לראות שוב את ארון הברית מוכנס לקדש הקדשים בבנין בית המקדש במהרה בימינו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.