הקדמה
בפרקנו מספר משה רבנו לבני ישראל על מה שעשו המרגלים: "וַיקחו בידם מפרי הארץ וַירדו אלינו, וַישִבו אֹתנו דבר וַיאמרו: טובה הארץ אשר ד' אלקינו נֹתן לנו" (דברים א, כה).
נשאלת השאלה: הרי עשרת המרגלים דברו בגנותה של הארץ, וכיצד התעלם משה רבנו מכך?
המפרשים נחלקו בהסבר פסוק זה.
א. הסבר רש"י
כתב רש"י: "מי הם שאמרו טובתה? יהושע וכלב".
1. שאלת הרמב"ן על רש"י
הרמב"ן (שם) הביא את דברי רש"י וציין שמקורם בספרי (דברים כג), אבל הקשה עליהם: "ואני תמה: אם כן מה הטענה הזאת עליהם?! וראוי שיאמינו לעשרה יותר מן השנים!".
2. תשובת הרמב"ן
ענה הרמב"ן: "אולי טען עליהם: כיון שהקב"ה הודיע אתכם שהיא ארץ טובה, וגדולי השלוחים והצדיקים שבהם אף הם מעידים כן, היה לכם להאמין כי האחרים מפני מורך לב אמרו מה שאמרו".
בדברי הרמב"ן הללו כתוב חידוש עצום: משה רבנו בא בתביעה אל כל עם ישראל, כולל אנשי אותם עשרת השבטים, מדוע האמינו לעשרת נשיאיהם, ולא פירשו לעצמם שאותם עשרה נשיאים אומרים דבריהם מתוך פחד!
3. תשובת ה"טעמא דקרא"
מרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א, בספרו "טעמא דקרא" גם כן הקשה כעין קושיית הרמב"ן: "וקשה: הא מכל מקום שאר המרגלים אמרו רעתה, ואם כן מה הטענה עליהם?
ואי משום שהיה להם לשמוע יותר ליהושע וכלב, או למה שהבטיח משה מפי הקב"ה, אם כן לא היה לו לומר: 'ויאמרו טובה הארץ' וגו' 'ולא אביתם לעלות', ועיקר הטענה חסר מן הספר!
ועיין ברמב"ן שהקשה כעין זה".
ותירץ: "ויש לומר דבאמת המרגלים היתה להם נגיעה, כדאיתא בזהר (ח"ג קנח ע"א המובא גם ב"מסילת ישרים" סוף פרק י"א), משום שידעו שבארץ ישראל ירדו מגדולתם. מה שאין כן יהושע וכלב, לא היתה להם שום נגיעה לומר שטובה הארץ. אם כן אם היו ישראל מתבוננים כראוי, היו צריכים להבין שיהושע וכלב אומרים האמת, ושאר המרגלים אומרים כן מחמת נגיעה. אם כן זה נקרא שהמרגלים הביאו להם תשובה שטובה הארץ, שהרי דברי שאר המרגלים לא מעלים ולא מורידים. שהרי מובן הטעם למה אומרים כן, אם כן לא נשאר אלא דברי יהושע וכלב. וזה נקרא שמתוך דברי כולם נאמר כן, כדאיתא בגמרא (סנהדרין ל, ע"א): 'מדבריהם נזדכה פלוני'. ולכך כתיב: 'ויאמרו טובה הארץ'".
דברי ה"טעמא דקרא" דומים בעיקרון לדברי הרמב"ן, אלא שלפי הרמב"ן היו בני ישראל צריכים להבין שהמרגלים אמרו את דבריהם מתוך פחד, ואילו לפי דבריו היו בני ישראל צריכים להבין שהמרגלים אמרו את דבריהם מתוך נגיעה של כבוד.
נראה שבדבריו החידוש גדול עוד יותר מאשר בדברי הרמב"ן: משה רבנו בא בתביעה אל כל עם ישראל, כולל אנשי אותם עשרת השבטים, מדוע האמינו לעשרת נשיאיהם, ולא פירשו לעצמם שאותם עשרה נשיאים אומרים דבריהם מתוך נגיעה של שאיפה לכבוד!
4. תשובת ה"גור אריה"
המהר"ל ב"גור אריה" (שם) כתב בתוך דבריו הסבר אחר: "...היה להם [לבני ישראל] להאמין להם [ליהושע ולכלב] יותר מן המרגלים, דמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי [=דבר שעשוי להתגלות לא משקרים אנשים] (יבמות צג ע"ב). לאפוקי המרגלים שאומרים דבר שקר כדי שלא יעלו. ואם לא היו עולים לא היו נמצאים משקרים". כלומר: טענת יהושע וכלב ניתנת לבדיקה, ואילו טענת המרגלים אינה ניתנת לבדיקה, שכן אם יעלו לארץ ישראל יתברר מי צדק, ואם לא יעלו לא יוודע מי צדק, ולכן היה להם להאמין ליהושע וכלב.
5. תשובת "אור החיים" הקדוש
גם "אור החיים" הקדוש שאל מעין שאלת הרמב"ן, אך לא על הפסוק "ויאמרו טובה הארץ" (כה), אלא על הפסוק "ולא אביתם לעלת" (כו): "והגם שעשרה אמרו עדות, כמו שאמר בסמוך: 'אחינו המסו את לבבנו' (כח), כבר אמר להם שאין הורשת העיר מצד גבורת ישראל, אלא במתנה מד', כמו שדייקנו בפרשת 'שלח לך' ממאמר 'אשר אני נתן לבני ישראל' (יג, ב), כי הוא יוריש מפניהם יושבי הארץ, כמו שאמר גם כן בסמוך: 'ד'... הוא ילחם לכם' (ל). ואין במאמר זה סתירה להכחיש הפלאת תוקף העיר ואנשיה, שאמרו המרגלים, ובזה לא קשה קושיית הרמב"ן".
ב. הסבר הרמב"ן
אף על פי שהרמב"ן יישב את שיטת רש"י, מכל מקום הוא כתב פירוש אחר: "והנכון מה שפירשתי שם, שכולם הודו לפני משה ואהרן וכל העדה ואמרו: 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פריה' (במדבר יג, כז). והנה כולם בהסכמה אחת בטובת הארץ, אבל בחוזק העמים ההם המסו את לבבם. ואחרי כן, בראותם כי יהושע וכלב יחזקו את לבם למלחמה, באו ואמרו המרגלים אל בני ישראל שלא בפני משה, והוציאו דיבה על הארץ שהיא ארץ אוכלת יושביה (שם, לב)".
ג. מדוע פירש רש"י כפי שפירש?
דברי הרמב"ן לכאורה פשוטים מאד, ואם כן נשאלת השאלה: מדוע לא פירש רש"י כמוהו?
1. הסבר ה"גור אריה"
כתב ה"גור אריה": "מי הם שאמרו טובתה? יהושע וכלב - והא דכתיב בפרשת 'שלח לך' (יג, כז) שאף המרגלים אמרו טובתה לפי שכל לשון שקר שאין אומרים בתחילה דבר אמת אין מתקיים (רש"י שם)!
הכא ליכא למימר כן, שהרי לא נזכר כאן שום רעה, אלא טובה בלבד, אם כן לא אמרו זה רק יהושע וכלב בלבד.
ועוד, דזה הכל היה תוכחה לישראל שלא רצו לעלות, כדכתיב בקרא: 'ולא אביתם לעלת', ואם כן על כרחך לא היה זה מה שאמר הכתוב: 'ויאמרו טובה הארץ' דברי המרגלים, דמשמע שבא להאשימם, שהיו אומרים טובתה, ואפילו הכי לא רצו לעלות. דהא אדרבא, המרגלים הם המסו את לבבם שלא יעלו, ולא היה זה להזכיר לישראל. אלא על כרחך איהושע וכלב קאי, שהיו אומרים בטובתה".
כלומר: אם כוונת משה רבנו היתה לדברי המרגלים - היה לו להזכיר גם שהם אמרו את רעתה של הארץ.
ועוד: כיון שהמרגלים גרמו לבני ישראל לפחד ולא לרצות לעלות לארץ, לא מתאים שמשה רבנו כאן מוכיח אותם מדוע הם לא עלו למרות שהם שמעו על טובתה של הארץ, אם הוא מתיחס לדברי המרגלים. אבל אם הוא מתיחס לדברי יהושע וכלב התוכחה במקומה.
2. הסבר נוסף
נראה לומר סיבה נוספת שבגללה פירש רש"י שהכוונה היא לדברי יהושע וכלב, ולא לדברי שאר המרגלים: דברי המרגלים "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (יג, כז) אינם דומים מספיק לנאמר כאן בדברי משה: "טובה הארץ אשר ד' אלקינו נתן לנו", משתי בחינות:
- ההתיחסות של המרגלים אל הארץ היא: "הארץ אשר שלחתנו", בניגוד לדברי משה: "הארץ אשר ד' אלקינו נתן לנו".
- בדברי המרגלים לא נזכר הביטוי "טובה" ביחס לארץ. ואף על פי שהם אמרו: "זבת חלב ודבש היא", אבל הם לא אמרו שהיא טובה. לעומת זאת דברי יהושע וכלב דומים מאד לדברי משה, שכן יהושע וכלב אמרו בפירוש: "טובה הארץ מאד מאד" (יד, ז).
וכן אמרו אחר כך: "אם חפץ בנו ד' והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו" (יד, ח), דהיינו הארץ ניתנת לנו על ידי ד'!
לכן פירש רש"י שדברי משה מתייחסים רק לדברי יהושע וכלב, ואז הם מדויקים מאד!
יהי רצון שנזכור תמיד את טובתה של הארץ, ושהיא נתונה לנו מד'.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
