הקדמה

נאמר בפרק כג:

כ. "לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך.

כא. לנכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך, למען יברכך ד' אלקיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה".

אמרו על כך בספרי: "לנכרי תשיך - זו מצות עשה, ולאחיך לא תשיך - מצות לא תעשה".

יש לשאול: מדוע יש מצוה יש לקחת רבית מעובד כוכבים?

הסבר ה"תורה תמימה"

כתב על כך ה"תורה תמימה" בהערות (הערה קח): "לדעת הרמב"ם בפ"ה ה"א מהלכות מלוה ולוה היא מצות עשה גמורה. וכן הוא מפרש את לשון הפסוק בפרשת ראה 'את הנכרי תגוש'.

אבל לדעת הראב"ד ועוד ראשונים ענין מצות עשה זו הוא רק ליתן גם עשה לישראל הנושך, לבד הלא תעשה ד'לאחיך לא תשיך', וכמו הלשון 'כל עוף טהור תאכלו', דעיקרו בא להורות איסור אכילת עוף טמא, וכדומה מן הלשונות.

ויש להביא סמוכים לדעת הרמב"ם מסוגיית הגמרא בבבא מציעא (עא ע"א) דדריש שם על הפסוק 'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' (פרשת משפטים): עמי ועובד כוכבים - עמי קודם, ופריך: פשיטא, ומשני: לא נצרכא, אלא אפילו לעובד כוכבים ברבית, ולישראל בחנם ישראל קודם.

והנה באמת הדבר יפלא, כי היתכן לומר כשאחד רוצה לעשות בכספו איזה עסק להרויח, נאמר לו אל תעשה עסק בכספך, אלא תן אותם בגמילות חסד, והכא הלא כשרוצה ליתן לעובד כוכבים ברבית להרויח אנו אומרים לו דיותר טוב ליתנם בגמ"ח, ולא מצינו מצוה כזו!

אבל לדעת הרמב"ם יתפרש היטב, דהכוונה כשרוצה לקיים מצות הלואה לעובד כוכבים ברבית ומצות גמ"ח לישראל, אשמעינן דהמצוה לישראל בחנם קודמת למצוה לעובד כוכבים ברבית, ודו"ק.

אמנם אפילו לדעת הרמב"ם אל יפלא כלל הדבר הזה מה שציותה התורה 'לנכרי תשיך', וכמו שרגנו על זה צוררי ישראל ותלמודו כנודע, יען כי אז, בצאת ישראל ממצרים ונתינת התורה היו הם 'עם לבדד ישכון', והסכימו ביניהם שאיש ואיש יגמול חסד לזולתו, בכספו ובסחורתו, וזהו כונת הצווי 'לאחיך לא תשיך', והיינו כי אתה לא תשיך אותו והוא לא ישיך אותך. אמנם העמים אשר זולתם, מכיון אשר כשילוו הם לישראל לוקחים הם מהם רבית, לכן בדין הוא כשישראל מלווים להם יקחו גם הם רבית מהם. והרי זה דומה לחברת אנשים שותפים, המתנים וגומרים ביניהם שלא יחשבו זה לזה רבית, אבל הם לזולתם נותנין ולוקחין רבית, וזה מעשים בכל יום ובכל עם ולשון, שמתאחדים אגודות אנשים בעניני מסחר שונים, בתנאים והנחות נאותות להם, ואין לזר חלק אתם. וממילא מבואר שהמאמר 'לנכרי תשיך' הוא באמת מצוה בנויה על יסודי תקוני העולם וחברת האדם. ואם כן כל מה שטענו המהבילים והנרגנים בענין זה הכל הבל ורעות רוח, והתורה אמת ושלום חותמה".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.