כריתת הברית בין הקב"ה לעם ישראל מחייבת את כינוסו של כל העם לדורותיו כדי שכולם יכללו בברית. כך היה בברית הראשונה בסיני כאשר נשמות כל ישראל וגם הגרים עמדו על הר סיני: "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". וכך מפורש בפרשתנו כאשר כל ישראל ניצבים ועוברים בברית: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם". וכאן התורה מפרטת את המדרגות של הנכללים בברית כאשר בקצה התחתון נמצאים "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

שני התפקידים האלו שייכים למציאות החדשה שישראל עומדים בפניה. בדור המדבר ישראל שרויים במציאות ניסית שבה כל צורכיהם הבסיסיים באים מן השמיים: "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן באר וענן ומן". הבאר נתנה לישראל מים, המן היה המזון שלא דרש הכנה כלשהי והענן סיפק הגנה מפגעי הטבע ומהאויבים השונים. פרשת ניצבים נאמרת רגע לפני שכל אלו התבטלו: "מת משה נסתלקו כולן", ולכן יש צורך בעצים לבניית בתים להגנה ולהדלקת אש להכנת המזון וכמובן למים ממקור טבעי.

משה שצופה את המציאות הזו מקדים תרופה למכה: "מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע, וזהו האמור בגבעונים, ויעשו גם המה בערמה, ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים". העבודות הקשות שישראל לא הורגלו אליהם מוטלות בתחילה על הגרים הכנענים ומאפשרות לישראל להסתגל למציאות הטבעית.

אמנם, בניגוד למציאות העתידית בה יופקדו נכרים גמורים על ענייני החול של ישראל כאמור: "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם", בשלב זה הכרחי שגם החוטבים והשואבים יכנסו לתוך כלל ישראל ויכללו איתם בברית שבה כולם ניצבים כאחד לפני ה'. יהושע מוסיף על כך ויוצר חיבור בין המדרגה הנמוכה ביותר למדרגה הגבוהה ביותר: "וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹקָי". למרות שהגבעונים הצטרפו לברית של ישראל רק בימי יהושע יש להם שייכות ל"ניצבים לפני ה'" וכאשר שאול פוגע בהם הם טוענים בצדק: "נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל". ואכן גבעון וקרית יערים עריהם של הגבעונים הופכות לערי הקודש בהם שוכנים המשכן וארון הברית.

המורכבות של החיבור הזה בין ישראל לבין הגבעונים אשר "לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי" דורשת יצירת גדרים חדשים שישמרו על ההבדלה בין ישראל לעמים. לכן נוצר במשך הדורות סייג שהולך ומתרחב: "משה גזר עליהם... לההוא דרא דוד גזר לכולי דרא... יהושע גזר בזמן שבית המקדש קיים דוד גזר בזמן שאין בית המקדש קיים... אמר (דוד) שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים... כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו". הגבעונים הופכים להיות מעמד בפני עצמו של 'נתינים' שהוא אחד מעשרה היוחסין שבישראל אבל אסורים לבוא בקהל כדין הממזרים.

המורכבות הזו כלולה כבר בהגדרת הברית שבפרשתנו: "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" ובהמשך "כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה". ה'אלה' שהיא הצד השלילי של הברית מאפשרת לכלול בברית את הכנענים הארורים במהותם וכך יכול יהושע לומר בנשימה אחת: "וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם- וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹקָי".

מאידך הכללת הגבעונים בברית היא הפתח למצב העתידי בו הרושם של הברית האלוקית עם ישראל יתפשט על פני כל הארץ. משה רומז לכך כאן בתיאור הצד השלילי של הברית: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ...  וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וכך הגבעונים מזהים את עצמם: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם".

החיבור העתידי מייתר את תפקידם המקשר של הגבעונים: "וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא"- לפי שמאז היו הגבעונים מבני כנען חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה' כי כן נתנם יהושע לכן אמר בבית העתיד לא יהיו הם עוד בבית המקדש חוטבי וגו' כי גדולי האומות יתנדבו להיות הם חוטבי עצים ושואבי מים בבית ה'".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.