בראש השנה אנחנו מברכים "שנהיה לראש ולא לזנב". מה המשל הזה בא לומר? ובמיוחד לאור המשנה באבות שאומרת "הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים", אז להיות ראש ולא זנב זה לא בהכרח טוב.
המקור של הברכה הזו בברכות שבפרשתנו: "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה". וכנגד זה בקללות שבפרשתנו: "הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה: הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב".
הראש הוא מי שמחליט לאן החיה הולכת, הזנב נגרר אחריה בלי יכולת החלטה. להיות לראש פירושו להציב מטרות ולהשיג אותם. להיות לזנב פירושו להגרר אחרי האילוצים או אחרי החברה. ולכן מי שלא מסוגל להציב מטרות קדושות, עדיף שיהיה זנב לאריות, עדיף שיגרר אחרי החברה של החכמים, שתגרור אותו למקומות טובים, ולא יציב בעצמו מטרות של שועלים שיקחו אותו למקום רע.
עם ישראל הוא עם רוחני. הפרנסה והגשם לא עובדים איתו כמו אצל שאר העמים, לפי חוקי הטבע. אלא: אם עם ישראל עושה את הטוב, יש לו פרנסה ושפע בצורה על טבעית. ואם לא, אז יש בעיות, גם כן בצורה לא טבעית.
אם לא נשמור חלילה על התורה והמצוות, אז אין לנו איך להצליח בצורה טבעית כמו העמים. ולכן "הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה". הגר התושב – הגויים שגרים בינינו בארץ, יצליחו בתחום החומרי, כי הוא התחום שלהם. וכיון שנראה אותם מצליחים ואותנו לא, נחשוב שהרוחניות שלהם נכונה, שהאלילים שלהם עוזרים. ומבחינתנו הם יהיו למעלה רוחנית, וזה יגרום שאנחנו נרד למטה ברוחניות כי ננסה לחקות אותם. וכיון שהגוי יצליח ואנחנו לא: "הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ, הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ" כי הוא יציב מטרות ויצליח בדרכי העולם הזה. כמובן שאין לו איך לא להיות לזנב, כי גם מי שמציב מטרות, לפעמים נאלץ להגרר אחרי האילוצים. ולעומתו: "וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב", כי לנו אין איך להצליח בדרכי העולם הזה בלבד, ורק נגרר כל הזמן אחרי הפרנסה בלי להצליח להשיג את היעדים שלנו.
אבל כשעם ישראל הוא עם קדוש, אז המטרות שלו הם לעבוד את ה'. ובשביל זה הוא גם צריך פרנסה. באופן טבעי הוא היה אמור להיות לראש בתחום הרוחני: להקים כוללים וללמוד תורה. וממילא לזנב בתחום הכלכלי: לחיות על תרומות ולהגרר אחרי אילוצי הפרנסה. אלא שכשנהיה עם קדוש הקב"ה יתן לנו שפע כלכלי מעל לדרך הטבע. ולכן נהיה לראש בתחום הרוחני, ובמקביל לא נהיה לזנב בתחום הכלכלי. כל מטרה שנציב לנגד עינינו תצליח, גם אם יש לה משמעויות כלכליות. ולכן לא נצטרך לעסוק בעניני הפרנסה והעולם הזה, כי המטרה היא: "וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה" בעניני הרוחניות "וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה" בענינים הגשמיים כי לא תצטרך במקביל לעסוק בעניני הפרנסה.
[עיון נוסף והרחבה: דברים פרק כח, פסוק יב: אלשיך, שפת אמת דברים פרשת שופטים תרנ"ו 'בפסוק תמים תהיה', ספר העיקרים מאמר ד פרק מא 'וכל זה להורות', עין איה מעשר שני כו].
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.