עגל בן בקר - תרגם אונקלוס: עגל בר תורי
ולהלן (בפס' ד) תרגם "שור" - "תור". מצד אחד הוא מתרגם "בקר" ו"שור" באותו אופן, אבל מצד שני יש חילוק ביניהם, כי "בקר" מתורגם "תורי" בלשון רבים, מה שאין כן "שור" שמתורגם בלשון יחיד. סיבת הדבר היא כי אכן "בקר" בלשון התורה פירושו ריבוי של שוורים, וכן "צאן" הוא ריבוי של כבשים או עזים. לדוגמא - "ויהי לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים" (בראשית יב טז), כל הנזכרים בפסוק הם בלשון רבים, וכך גם "צאן ובקר" הם לשון רבים למרות שהם ללא הסיומת הרגילה של לשון רבים.
לשלמים - תרגם אונקלוס: לנכסת קודשיא
המשמעות המילולית של "נכסת קודשיא" היא זבח (שחיטת) קדשים, ואינה תרגום מילולי של "שלמים". ונראה שבלשון הארמית אין שמות עצמיים לסוגי הקורבנות השונים, ולכן "עולה" ו"חטאת" וכו' מתורגמים מעין לשון התורה "עלתא" ו"חטתא" וכו'. ולפי זה היה צריך לתרגם "שלמים" גם כן מעין לשון התורה. ונראה שהטעם שלא עשה כך, הוא משום שהמילה "שלמין" בארמית יש לה מובנים נוספים [כגון לעיל בפס' ג שהיא תרגום של "תמימים"], ואם היה משתמש בה לתרגום "שלמים" היה נוצר בלבול. ומתוך כך בא הצורך למצא מילה אחרת לתרגום "שלמים", ותרגם לפי העניין של הקורבן הזה, שהוא מעין שחיטה של מאכל אבל מתוך הקדשת הבהמה לקרבן.
ויש להעיר שגם כשכתוב בתורה "זבח שלמים" (כגון לעיל ג א) אונקלוס מתרגם "נכסת קודשיא" וכיון ש"נכסת" הוא תרגום של "זבח" נראה ש"קודשיא" הוא תרגום של "שלמים", וזה נכון במידה מסוימת כיון שהשלמים הוא אחד מהסוגים של הקדשים. ואולי מתוך שתרגם "נכסת קודשיא" כשכתוב בתורה "זבח שלמים" ונקבע בתרגום שם זה לשם הקורבן, לכן גם כשכתוב "שלמים" לבד תרגם באותו אופן.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.